Quotation_auto על שמות 23:8

קח נא את ברכתי אשר הובאת לך א"ל אני כמה יגע כמה צער היה לי עד שלא תבוא אצלי עתה מאליה היא באה אצלך שנאמר אשר הובאת אשר הבאתי אין כתיב כאן אלא אשר הובאת לך. ויפצר בו ויקח מתחמי חזר וידיה פשוטה. ריש לקיש אזל למשאל בשלמיה דרבינו א"ל צלי עלי דהדין מלכותא בישא סגין. א"ל לא תיסב מן בר נש כלום ולית את יהיב כלום. מן דיתיב אתא חדא איתתא טעינא ליה דיסקרא חד וחדא סכינא בגווה. קם נסיב סכינא ואהדר לה דיסקרא אתא בלדר ממלכותא חמיתיה חמדה ונסבה. בפתי רמשא סליק ריש לקיש למשאל בשלמיה וחמיתא יתיב ושחיק א"ל ההוא סכינא דחמידית אתא חד בלדר וחמדה ונסבה א"ל ולא כן אמרית לך לא תיסב מבר נש כלום ולא את יהיב כלום. כל שנים עשר חודש שהיה אצלו מכבדו בכל יום אמר יעקב כי השחד יעור פקחים קל וחומר לרשעים.

קרנא הוה שקיל איסתירא מזכאי ואיסתירא מחייב ודאין להון דינא. והיכי עביד הכי והכתיב ושחד לא תקח הני מילי היכא דשקיל מחד ולא שקיל מחבריה דילמא אתי לאצלויי דינא וקרנא מתרוייהו הוה שקיל ומי שרי והתניא ושחד לא תקח מה תלמוד לומר אם ללמד שלא לזכות את החייב ולא לחייב את הזכאי הרי כבר נאמר לא תטה משפט. אלא אף על פי שזכה את הזכאי וחייב את החייב אמרה תורה ושחד לא תקח. הני מילי היכא דשקיל בתורת שוחדא קרנא בתורת אגרא הוה שקיל. ומי שרי והתנן הנוטל שכרו לדון דיניו בטלין. וכי תימא קרנא בתורת בטלנא שקיל והתנן מכוער הדיין שנוטל שכרו לדון אלא שדינו דין. היכי דמי אילימא דקא שקיל בתורת אגר דינא והתנן הנוטל שכרו לדון דיניו בטלין. אלא לאו דקא שקיל בתורת בטלנא וקא תני מכוער הדין. הני מילי בטלנא דלא מוכח קרנא בטלנא דמוכח הוה. דקרנא הוה תהי במברא חמרא והוו יהבו ליה זוזא (כל יומא). וכי אתו בי תרי לקמיה אמר להו הבו לי זוזי ואידון לכו. אמר ר' אבהו בוא וראה כמה סמויות עיניהן של מקבלי שחד אדם חש בעיניו הרבה ממון נותן לרופא ספק מתרפא ספק אין מתרפא. הם בשוה פרוטה מסמין את עיניהן שנאמר כי השחד יעור פקחים. תנו רבנן כי השחד יעור פקחים קל וחומר לטפשים. ויסלף דברי צדיקים קל וחומר לרשעים. מידי טפשים ורשעים בני מעבד דינא אינון. אלא הכי קאמר כי השחד יעור אפילו חכם גדול וקבל שחד לא נפטר מן העולם בלא סמיות הלב. ויסלף דברי צדיקים אפילו אם צדיק גמור הוא וקבל שחד לא נפטר מן העולם בלא טרוף דעת. אמר רבא מאי טעמא דשוחדא כיון דשקיל ליה שוחדא הוה ליה כגופיה ואין אדם רואה חובה לעצמו. מאי שחד שהוא חד. אמר רב פפא לא לידון אינש דינא לא למאן דסני ליה ולא למאן דרחים ליה. למאן דרחים ליה לא חזי ליה חובתא. למאן דסני ליה לא חזי ליה זכות (כתוב ברמז קיד):