הלכה על שמות 31:13

זְמַן הֲנָחַת הַתְּפִלִּין בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג י) ״מִיָּמִים יָמִימָה״. (שמות יג י) ״חֻקָּה״ זוֹ הִיא מִצְוַת תְּפִלִּין. וְכֵן שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֵינָן זְמַן תְּפִלִּין שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג טז) ״וְהָיָה לְאוֹת״ וְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים הֵן עַצְמָן אוֹת. וּמֵאֵימָתַי זְמַן הֲנָחָתָן מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְיַכִּירֵהוּ, עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה:

והנה עדים נאמנים כי ראשית היום מהערב. וככה הם כל המועדים והשבת, כי כלם הם ״מועדי ה׳ מקראי קדש״ (שם כג ד). רק השבת לבדה נקראת ״שבת לה׳״ (שמות כ י, דברים ה יד), ששבת ה׳ במעשה בראשית.¹³ ״זה היום [שבת] סמוך לשם [שכתוב ׳שבתון שבת קדש לה׳׳] בעבור ששבת מכל מלאכתו ביום השביעי״ (פירוש שמות טז כג). מה שאין כן ביום הכפורים שכתוב ״תשבתו שבתכם״ (ויקרא כג לב), והעיר שם ראב״ע: ״יום השבת לא יקרא שבת ישראל כי אם שבת ה׳״. בפירושו הקצר לשמות לה ג (עמ׳ שנ) כתב: ״השבת לא תקרא ׳שבתכם׳ כי אם שבת השם, כמו ׳אך את שבתותי׳ (שמות לא יג). רק יום הכפורים נקרא כן, ׳שבת שבתון הוא לכם׳ (ויקרא כג לב), ולא מצאנו שאמר בו ׳שבת לה׳׳״. ובעבור היות השנה, גם היום, תלויים בשמש, כי השתים תנועות דומות זו לזו, על כן היתה השנה השביעית דומה לשבת. על כן כתוב בה ״שבת לה׳״ (ויקרא כה ב). וכאשר היא תחלת שנת השמיטה בימי תקופת החרף, ככה ראשית יום השבת בתקופת היום הדומה לחרף, שתחלתה הערב.

הַשַּׁבָּת וַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁאָר כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה. וְהַשַּׁבָּת הִיא הָאוֹת שֶׁבֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵינֵינוּ לְעוֹלָם. לְפִיכָךְ כָּל הָעוֹבֵר עַל שְׁאָר הַמִּצְוֹת הֲרֵי הוּא בִּכְלַל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל הַמְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וּשְׁנֵיהֶם כְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְכָל דִּבְרֵיהֶם. לְפִיכָךְ מְשַׁבֵּחַ הַנָּבִיא וְאוֹמֵר (ישעיה נו ב) "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ" וְגוֹ'. וְכָל הַשּׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ וּמְכַבְּדָהּ וּמְעַנְּגָהּ כְּפִי כֹּחוֹ כְּבָר מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה יֶתֶר עַל הַשָּׂכָר הַצָּפוּן לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח יד) "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".