ספר הזהר
ויי' הולך לפניהם יומם. קודשא בריך הוא, ובית דיניה. אמר רבי יצחק, היינו דתנינן, שכינתא באבהתא נטלא. הולך לפניהם יומם: דא אברהם. בעמוד ענן: דא יצחק. לנחותם הדרך: דא יעקב. דכתיב ביה ויעקב הלך לדרכו. ולילה בעמוד אש להאיר להם: דא דוד מלכא.
ספר הזהר
א"ר יהודה, ק"ו, ומה כד אשתזיב יעקב מלבן, כתיב, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים. כד נחת בגלותא, וקודשא ב"ה אמר, אנכי ארד עמך מצרימה, לאו דינא, הואיל ופטרונא נחתא דייחתון שמשוי עמיה, היינו דכתיב הבאים מצרימה את יעקב. רבי יעקב דכפר חנן אמר משמיה דר' אבא, מאן אינון בני ישראל דהכא. אינון דאתקרון בני ישראל ממש.
ספר הזהר
עד דהוו אזלי, פתח רבי אלעזר ואמר, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים. ויעקב הלך לדרכו, דהוה אזיל לקבל אבוהי. ת"ח, כל זמנא, דיעקב אשתכח לגביה דלבן לא מליל עמיה קב"ה, ואי תימא, והא כתיב, ויאמר יי' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך וגו'. האי בסופא הוה, בזמנא דבעא לאתפרשא מלבן וכד אתפרש מניה, אתו לקבליה אינון מלאכי ואוזפוהו באורחא.