ישמח משה
(ב) ועוד נ"ל, בהקדים לפרש הפסוק (בראשית לב ב-ג) ויפגעו בו מלאכי אלקים (בראשית לב ג) ויאמר יעקב כאשר ראם וגו'. דהנה יש שני מיני מלאכים, א' שנבראו מששת ימי בראשית. ב' הנבראים מתורה ומצות. והנה כתיב (תהלים צא יא) כי מלאכיו יצוה לך וגו', ואיתא במגיד כי המלאכים שנבראו בכח הצדיק, הם עמו תמיד. וז"ש ויפגעו בו מלאכי אלקים דייקא שבראן אלקים מששת ימי בראשית, ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה כנ"ל, כי הנבראים על ידו הם היו עמו תמיד, לכך ויקרא שם המקום ההוא מחנים, מחנה אלקים כנ"ל, ומחנה מלאכים שלו, וההוא דייקא, כי במקום אחר היה עמו רק מחנה שלו לבד, ועל כן קרא מחנים ולא מחנה על שם החידוש לבד, כי ממחנה שלו דהיה עמו תמיד, ידע והבן דהם מחנה אלקים, והבן. אך באמת למה נשתנה לשלוח לו מחנה אלקים, ומזה ידע והבין דרצון השי"ת לשלחן לאיזה שליחות, ומן מחנה שלו לא רצה לשלוח ולהשתמש בהן, כיון שהם מהמצות והתורה לא רצה ליהנות מדברי תורה. והיינו וישלח יעקב מלאכים לפניו, ר"ל אותן שהם מלאכים לפניו וקודם לו, כמו ותעבור המנחה על פניו (בראשית לב כב), וכמו לפניו לא היה כן ארבה כמוהו (שמות י יד), שהוא לפניו בזמן, וכמו שפירש הטו"ז (או"ח סי' תקפ"ה סק"ז) בלפני ה' (תהלים צח ו) כנ"ל. או יאמר אותן שהם מלאכים לפניו ולא ממחנה אלהים, דלא רצה להשתמש בתגא. או יאמר דלכך שלח מלאכים, כדי שיגמור הדבר מהר בלי עכוב הדרך, והם אינם צריכין להליכה כלל אלא התפשטות, והיינו לפניו אל עשו שלא הלכו מלפניו כלל, ולכך לא נזכר שום הליכה, רק (בראשית לב ז) וישיבו המלאכים באותו מעמד, וישיבו היינו תשובת המאמר ולא תשובת הליכה, כמו וישב משה את דברי העם (שמות יט ח), והיינו לאמר, ר"ל תשובת המאמר ולא תשובת הליכה. ועל פי זה מדויק שפיר הפסוק וישיבו המלאכים אל יעקב לאמר, דלא נאמר ויאמרו לאמר, ומה ענין וישיבו לו לאמר. ולפי מ"ש אתי שפיר. וזה אמרם באנו אל וגו' ולא הלכנו כנ"ל, ונכון הוא בס"ד, (אחר כך מצאתי מעין זה באלשיך עיין שם).
אגרא דכלה
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל וכו' (בראשית לב ד). להבין תיבת לפניו. נ"ל דהנה אמרו רז"ל (ב"ר פ"נ ב') דאצל אברהם קרא הכתוב (בראשית יח ב) להמלאכים אנשים, (מפני שהיו רגילין אצלו כאנשים מבלי איום), מה שאין כן אצל לוט קראם מלאכים (בראשית יט א), (שנתראו לפניו איומים ונוראים במלאכיות). והנה לעיל (בראשית לב ב) נאמר ביעקב ויפגעו בו מלאכי אלקים קראם מלאכים, ולמה תהיה כזאת ליעקב מובחר שבאבות, בודאי מהראוי שלא יתראו לפניו במלאכיות באיום, ומזה שפט יעקב שצריכים לו לאיים על איש אחר. ובזה ידוקדק נמי דהנה קשה מי התיר ליעקב להשתמש במלאכי מרום, לזה אמר וישלח יעקב מלאכים "לפניו, ר"ל שנתראו לפניו במלאכיות, מזה שפט שרצון הבורא לאיים על עשו אחיו, לזה התיר לעצמו לשלחם אל עשו:
אגרא דכלה
וישלח יעקב מלאכים לפניו וכו' (בראשית לב ד). דהנה נאמר למעלה (בראשית לב ב) ויפגעו בו מלאכי אלקים, דבא על הספר של ארץ ישראל, ופגעו בא מלאכי ארץ ישראל בבואו דרך פניו לארץ ישראל, ומלאכי חוץ לארץ נשארו לאחוריו ויקרא שם המקום ההיא מחנים ב' מחנות, שבכאן היו ב' מחנות אצלו, וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו, מאותן המלאכים שהם לפניו דהיינו ממלאכי ארץ ישראל שלח. וז"ש ארצה שעיר וכו', שאין להם רשות ללכת שם, אבל פקודתו שמרה רוחם ויכולים לעשות שליחותם מכאן, על כן לא הלכו רק וישובו המלאכים וכו' (בראשית לב ז), כי עשו שליחותם מכאן: