קבלה על בראשית 37:4: זוהר ופרשנות מיסטית

וְכַד גָּרַם חוֹבָא דְּשִׂנְאַת חִנָּם, אִתְעָרֵי שִׂנְאַת חִנָם דִּבְקַדְמֵיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית לז) וַיִּשְׂנְאוּ אוֹתוֹ, לְהַהוּא זַכָּאָה. וּכְדֵין יְהֵיב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּיַד מַאן דְּסָנֵי לוֹן שִׂנְאַת חִנָּם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בֶּאֱדוֹם, (יחזקאל לה) יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב.

וְכַד אִשְׁתַּלִּימוּ, גָּרַם חוֹבָה דְּשִׂנְאַת חִנָּם, וְאִיתְעַר הַהִיא שִׂנְאַת חִנָּם דְּקַדְמֵיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית לז) וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, לְהַהוּא צַדִּיק. וּכְדֵין יְהַב יַתְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּידָא דְּמַאן דְּסָנֵי לוֹן שִׂנְאַת חִנָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בֶּאֱדוֹם (יחזקאל לה) יַעַן הֱיוֹת לָךְ אֵיבַת עוֹלָם וְתִגָּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב.