קבלה על בראשית 5:3

אדם הראשון, בשעתא דאתא חויא ואתפתה על ידוי, יכיל חויא ליה. מ"ט. בגין דלא הוה תוקפא לאדם הראשון, ועד כען לא אתייליד מאן דהוה תוקפא דיליה. ומנו תוקפא דאדם הראשון. דא שת, דהוה בדיוקנא דאדם הראשון ממש, דכתיב ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת. מאי בדמותו כצלמו. דהוה מהול. וכד אתא ממנא דעשו לגבי דיעקב, כבר אתיליד תוקפא דיעקב, דאיהו יוסף. וזהו ובאונו שרה את אלהים.

אמר רב יהודה, כד ברא קב"ה, אדם הראשון, הוה גולם, עד לא זריק ביה נשמתא, וקרא לההוא מלאכא, דהוא ממונה על דיוקנא דבני נשא, ואמר לו, עיין, וצר בדיוקנא דדין, שיתא בני נשא, הה"ד ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת, כלומר שיתא.

לבתר קני ואתלבש בקנאה, ואתחבר באתתיה, ואוליד לשת. דכתיב ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת. דא איהו בדמותו כצלמו, מה דלא הוה הכי בקדמיתא, באינון בנין קדמאי, דהוו מקדמת דנא.