קבלה על שמות 2:21

אופן פז
אמרו רז"ל בפרק ערבי פסחים (פסחים דף קי"ח:) ואמת ה' לעולם (תהלים קיז ב), אמרו דגים שבים כשפרע הקב"ה לשר של ים מה שלקה ממנו במרכבות פרעה וחילו שהיו שש מאות רכב, אחר כך נתן לו לשר של ים תשע מאות רכב ברזל בימי סיסרא (שופטים ד יג), והוסיף לו שליש מלבר ונחל קישון היה ערב, ומבואר בפסוק ענין זה מה שכתוב אחר כך ושלישם על כלו (שמות יד ז), ר"ל שהקב"ה פרע לים שליש מלבר. וטעם הענין שנפרע באותו דור, רזא עילאה הוא ורזא דגלגולא שנתהפך האופן, בסוד ויסר את אופן מרכבותיו (שמות יד כה), יועץ נעשה מלך והמלך שר צבא, ונתקיימה באותו דור אש"ת חבר כחב"ר (שבועות ל' ע"ב), ז"ש (שופטים ד כא) ותקח יעל אשת חבר. וסוד זה מבואר במלת ותכסהו בשמיכה (שופטים ד' יח), חזרנו על כל התורה ולא מצינו עוד מלת שמיכה (ילקו"ש שופטים רמז מ"ד). אבל רזא דמלה נאמן רוח מכסה דבר (משלי יא יג), ומלת שמי"כה הוא בגימטריא צפר"ה שנתנה למש"ה (שמות ב כא), והוא סוד אל הבל ואל מנחתו שע"ה (בראשית ד ה), אחר שלוחיה היה שלוחים הרבה, והוא סוד אפס כי לא יהיה תפארתך על הדרך (שופטים ד' ט), כי אשת חבר כחבר. והמבין סוד זה, יבין למה יתרו נקרא חבר הקני נפרד מקין, ולכן אמר למה עזבתן האיש (שמות ב כ), הצדיק על עצמו דין שמים שחטא בזה בגלגולא קדמאה שהרג את הבל עבור התאומה יתירה (ב"ר פכ"ב ז'), שהיתה עתה בתו ועבר על דין אשת איש, מזה הטעם השליכו הרועים את בתו למים (שמו"ר פ"א ל"ב), כי הרועים היו סבורים שצפורה לא היה ראוי להיות בחלקו של הבל, רק בחלקו של קין, ולכן השליכוה למים שנתחייבה חנק כדין אשת איש (קידושין י"ד ע"א), אבל המסבב הסיבות סיבב באותו פרק שבא בעל אבידה בעצמו והציל אבידתו. וזה שאמר הכתוב ויקם ויושיען, וכתיב התם בשדה מצאה ואין מושיע לה (דברים כב כז), ובקין אתמר (בראשית ד ח) ויהי בהיותם בשדה ויקם קין ויהרגהו, לכן אמר קראן לו ויאכל לחם, ליתן לו אבידתו מה שלקח ממנו תחלה, ויתן לו את צפו"רה בתו למש"ה, בתו דייקא שנתהפכה עתה להיות בתו, והמבין דבר זה יצדיק דין שמים ויסכים עם דגים שבים שעשו ישראל כמצולה שאין בו דגים (ברכות ט' ע"ב), ושבחוהו כל האמים ויראו בעיניהם כי גבר עלינו חסדו, במלת גבר הן הן תלת גלגולין שבאים מג' אבות העולם כמ"ש לעיל, ואז יאמרו אמת ה' לעולם. על זה אמר משה ואתחנן אל ה', שראה ברוח הקודש שבימי סיסרא ישלם גמול ה' לאויביו, ז"ש בעת ההיא לאמר, רמז על אותו פסוק (שופטים ד ד) והיא שפטה את ישראל בעת ההיא, וכתיב ההוא, שהיא היתה אחת משבע נביאות שעמדו לישראל (מגילה י"ד ע"א) לקביל ז' דרגין דקדושה, ודבורה היא לקביל דרגא דמשה שהוא תפארת, לכן אמרה אפס כי לא יהיה תפארתך על הדרך (שופטים שם), לכן כתיב ההוא, שהיא היתה לקביל דרגא דמשה. ועל זה התפלל משה למהר ולהחיש ולראות נקמה בשונאיו, ז"ש מאחר שאתה החלות להראות בשעת קריעת ים סוף את גדלך, כמ"ש (שמות יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה, ואת ידך החזקה, כמ"ש ימינך ה' תרעץ אויב (שמות טו ו), אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשך, שבפעם אחת יצאו מכולם נשמותיהם כמו שנאמר (שמות טו י) נשפת ברוחך, שבכח אחד שיצא מפיו, יצא מכולם נשמותיהם, וכן בסנחרב, וכן לעתיד בגוג ומגוג. וזה נרמז כמעשך בימי סנחרב, גבורתיך בימי גוג ומגוג, לכן אמר יעשה בלשון עתיד. ועל זה ביקש מאחר שהחלות להראות לי נקמה בפרעה וחילו ועדיין לא שלמת, אעברה נא, ובמלת אעבר"ה בהיפך אתוון נרמז שם ענין הערב"ות, שנתן הקב"ה נחל קדומים, שנעשה הנחל קישון ערב בדבר, ורצה משה לאמת הערבות וליתן לשר של ים מה שנתחייב לו, הפוך אעבר"ה תמצא תמן ערב, אעבר"ה נא רוצה אני לשלם עתה הערבות, ועל ידי יתקיים תשלומין של ערבות מאחר שהחלות להראות לי, ומלת להראו"ת בגימטריא תרמ"ב, שהוא סוד מרכב"ה שלמ"ה, ומאחר שהחלות להראות לי מרכבה שלמה דאיתמר תמן ויסר את אופן מרכבותיו, לא אמר אופני מרכבותיו, אבל אמר אופן בלשון יחיד, שבאותו אופן תלוין כל המרכבות, והוא תרמ"ב חשבון מרכב"ה שלמ"ה של סיטרא אחרא, במלת תרמ"ב נוטריקון ת"שע מ"אות ר"כב ב"חור שנפרע בימי סיסרא. השיב הקב"ה רב לך, אותו ניצוץ של ברק הוא שלך, ולכן נקרא בן אבינועם שהוא היה עניו מן נביאים של ישראל שתיקן לישראל ויהי נועם (תהלים צ יז, עיין ב"ב י"ד ע"ב), וגרם לנו לחזות בנועם ה', לכן אל תוסף דבר:

אופן צג
איתא בספר סודי רזי שסוד הכרובים לא גילה הקב"ה לאדם הראשון, ולא לאברהם יצחק ויעקב, רק למשה ושמנה כרובים, עכ"ל. ועל זה נ"ל לפי שמשה פני חמה (ב"ב ע"ה ע"א), שיש לחמה ח' מלאכים המנהיגים אותה ה' ביום וג' בלילה, וזה סוד ח' פסוקים שבתורה שכתבם יהושע או משה בדמעה (כדאיתא במסכת ב"ב דף ט"ו.), גם התורה נתנה בח' דרגין, טמא, טהור, פטור, מותר, חייב, זכאי, כשר, פסול, והם ח' תיבות של פסוק (דברים ד מד) וזאת התורה. ואיתא התם שד' שרים יש לד' חיות המרכבה, פני אדם סודו הוא"ליה, ובהפוך אתוון אל יהוד ויאר לנו (תהלים קיח כז). ועל פני אריה, נקרא השר מפפי"ה. ועל פני שור אמצי"ה. ועל פני נשר עפפימי"האל. ואח"כ כשבא יחזקאל ושינה פני שור לכרוב (חגיגה י"ג ע"ב), נקרא שם השר של כרוב בד' תיבין נהיה, פסי"ה עמנ"ו, הוא"ליה, שהוא בגימטריא חמ"ת, וסימן חמת אדם תודך, ובזה שארית חמת תחגור (תהלים עו יא), ר"ל במה ששינה הקב"ה המרכבה ונעשה מן שור כרוב שהוא כרביא דמות אדם, וחשבונו עולה חמ"ת אדם, בזה תודך צריכין אנו להודות לך, שאין הקב"ה זוכר לנו חטא העגל, ובזה שארית חמ"ת תחגור, ובזה אין במות זכרך (תהלים ו ו). והנה ר"ת של אלו ד' שרים, הענ"ף, כי השאיר לנו בזה ענף ושורש. והנה אברהם ראה 'שלשה 'אנשים 'נצבים עליו (בראשית יח ב), שהם סוד 'שור 'אריה 'נשר, ואחר כך אמר והוא עומד עליהם (בראשית יח ח), ס"ת אדם, כי פני אדם הוא עיקר במרכבה, כמ"ש ודמות ארבעתם פני אדם (יחזקאל א י), ובמלת עלי"ו שהוא בגימטריא קי"ו, הוא מספר ר"ת של ד' שרים מהחיות שהם המע"א שהוא בגימטריא עלי"ו. נמצא שבזה הפסוק נרמזין ד' החיות הקודש ראשי בתי אותיות שלהם, רק שאברהם צפה ברוח הקודש ענין עגל, כמ"ש (בראשית יח א) באילוני ממרא, בתוקפא דדינא שעשה בנו של בלעם שנקרא ממרא, ולזה ישב אברהם פתח האהל, לתקן חום היום שהיה קשה לישראל יום העגל (שבת י"ז ע"א), ולכן נרמזין בר"ת במעשה העגל אלו ד' מלאכים, לך רד כי שחת 'עמך 'אשר 'הוצאת 'מארץ מצרים (שמות לב ז), ורצה לתקן המרכבה, זה סוד ויתן אל הנע"ר לעשותו (בראשית יח ז), שרצה לתקן ולהפוך פני שור לכרוב, וזה סוד ואל הבקר רץ אברהם, שהוא סוד פני שור במרכבה עגל בן בקר, רצה הוא לתקן אותו וליתן נער במקומו שהוא כרוב, ובזה מדת הדין הקשה יהיה רך וטוב. וזה סוד שרדף אברהם עם שלש מאות ושמונה עשר איש (בראשית יד יד), שאמרו רז"ל שהוא אליעז"ר בגימטריא הכי הוי (בנדרים דף ל"ב.), וקשה מה ענין זה המספר של אליעזר שהוצרך בשבילו לחשוב שמו שי"ח. אבל רזא דמלה אברהם אמר להקב"ה דמשק אליעזר (בראשית טו ב), הכוונה שאליעז"ר עב"ד אברה"ם, בגימטריא מרכב"ה שלמ"ה, וכן אליעז"ר בעצמו בגימטריא נש"ר שו"ר ארי"ה אד"ם, שהוא עולה אלף שי"ז כמנין אליעז"ר, דהיינו כשנחשב אות א' של אליעזר שהיא אלף, נשתיירו אתוון ליעזר בגימטריא שי"ז, הרי שבמספר אליעזר נרמזה מרכבה שלמה רדף אברהם אחר המלאכים, וזה סוד דמש"ק אליעזר, שהוא סוד 'ד' 'מחנה 'שכינה 'קדושים, שהם מספר אליעז"ר. וכשביקש אברהם להפך פני שור, שהוא הבקר שרץ אחריו (בראשית יח ז), שהוא סוד פני שור, ויתן אל הנע"ר לעשותו, שרצה ליתן במקומו פני הכרוב, אז נשתנה המרכבה ועולין ד' פני המרכבה כמנין אדם, ר"ל כזה ארי"ה הכרו"ב נש"ר אד"ם, הם בגימטריא אלף מ"ד, כמנין אד"ם, בא' רבתי של דברי הימים (א' א א) שמתחיל אדם שת אנוש. וזה נרמז במה שאמר והו"א עומ"ד עליה"ם, ס"ת אד"ם, ר"ל כל ענייניו של אברהם באותו פרק, היה להעמיד כל הד' פני חיות הקודש שיהיו מספרן כחשבון אד"ם. וזה לדעתי רזא דמלה ודמות אד"ם לארבעתן, ר"ל שמספר כל ארבע חיות, עולה לחשבון אד"ם. ועל זה אמר משה ואתחנן אל ה' בעת ההוא, כשהראה לו הקב"ה סוד הכרובים שהם סוד תרין נוני"ן, וקרי ביה בעת ההיא, שכן ד' חיות הם בד' רוחות העולם, וחיה אחת למעלה לכסא, הרי נחלקה המרכבה על ה', לכן יש ה' פעמים מלך הכבוד (במזמור כ"ד), ה' פעמים נוגה ביחזקאל, ה' פעמים אור ביום ראשון של בראשית. לכן אמר מאחר שאתה החלות להראות את עבד"ך דייקא, כמ"ש בסודי רזי שמעולם לא זכה שום אדם להשגת הכרובים רק משה, ובמלת להראות נרמז בו מנין אליעז"ר עב"ד אברה"ם, שהוא בגימטריא מרכבה שלמה. והנה מאחר שפני אדם הוא הולך מתחילה, כמ"ש נצבים עליו על פני אדם איתמר, שהשר שלו עולה מספרו א"ל יהו"ה, שהוא בגימטריא גדל"ך. לכן התחיל בו ואמר שהחלות להראות לי את גדלך שהוא פני אדם, כמ"ש (תהלים סח יט) לקחת מתנות באד"ם דייקא שהוא פני אדם, לכן בפסוק כס"א כבו"ד ינחילו"ם (שמואל א' ב ח, ס"ת אד"ם, וכן כס"א כבו"ד מרו"ם מראשו"ן (ירמיה יז יב), תפארת אדם לשבת בית (ישעיה מד יג), ומשה כליל תפארת בראשו (שחרית לשבת) שהוא פני אדם, ומאחר שהמרכבה נחלקת לה', ד' לד' רוחות העולם, ואחת למעלה שהוא כדמות יד שהוא בה' אצבעות, לזה אמר את יד"ך החזקה דייקא, על זה בקש אעברה נא ואראה, והאריך ספר סודי רזי באות ע' של אליעזר שם בספרו, שסוד עינים של האדם, שהם כדמות כרובים שלמעלה כרוב אחד מקצה מזה עין ימין, וכרוב אחד מקצה מזה עין שמאל, והאריך שם. ומשה לא ידע להשיג סוד הענין, לכן רצה לבא לארץ ישראל, זה נרמז במלת אעבר"ה שהם סוד כרובים, ואראה כשאהיה בארץ ישראל אז אוכל להשיג שסוד עינים של אדם הם סוד כרובי"ם שלמעלה, שם בארץ ישראל נראה כבוד ה'. לכן אמר אעברה, שבזה רמז שרצה להפך פני שור לכרוב, שכן נשתנה אותיות של המרכבה, כי ד' ראשי שמות של ד' שרי פנים כרובים שהם הענ"ף, חשבונם עולים ר"ה, וטעם זה המספר הוא סוד ונסו הצללים (שיר השירים ב יז), ואמר במדרש תנחומא (וירא סי' ג') ומובא בילקוט (ילקו"ש שיר השירים רמז תת"קפו) אלו שרי האומות. הכוונה כי ד' מלכיות בבל מדי יון אדום, בגימטריא ר"ה כמנין ונ"סו הצל"לים, וכשירדו ישראל לד' גליות, הוצרך הכרוב עם ראשי חיילותיו להגין עליהם בזה המספר. וזה נרמז במלת אעברה, כשהוא יסלק מן פני שור, חשבון של כרובים מן שור, אזי נשתייר כרוב במרכבה, והשרים שמשתמשין פני כרוב חשבון שלהם ר"ת של אעברה, הם השרים שלהם כמ"ש שר"ת שלהם הענ"ף בגימטריא ר"ה. והשיב לו הקב"ה רב לך, אתה רוצה להוסיף על המרכבה, כי כשהמרכבה בפני שור אזי חשבון של כל השרים הוא עולה כמנין מדי"ן בנ' רבתי, שהוא חשבון תשנ"ד. וכשתסלק פני שור וצריך אתה לסלק שר של פני שור ששמו אמצי"ה, ויבואו אלו השרים במקומן שסימנם הענ"ף, ותמצא שמספר כל שרי ד' חיות המרכבה הם בחשבון כהן או"ן, ר"ל אלף נ"ו. וזה סוד יוסף שתיקן קליפת און, ומשה תקן קליפת מדין, כדאיתא בזוהר פרשת יתרו עמוד קי"ט (זוהר ח"ב ס"ח ע"א) משה ויוסף בחדא דרגא אזלא, לכן לקח יוסף בת כהן און (בראשית מא מה), ומשה לקח אשה בת כהן מדין (שמות ב כא). אבל לדעתי רזא עילאה הוא רזא דחכמתא, בסוד ויקח משה את עצמות יוסף עמו דייקא (שמות יג יט), וקאי על מרכבה קדושה שסוד און שיוסף הוא ברזא דנער (בראשית לז ב), דאיתמר גביה בכור שור הדר לו (דברים לג יז), ל"ו דייקא נאה והדור לתקן פני שור, ולהפך אותו לכרוב שהוא בהיפוך אתוון בכור, וכשתבא במקום שור כרוב, אזי סוד המרכבה הוא בחשבון און. אבל המרכבה שהראה הקב"ה למשה שהיה פני שור מהשמאל, אזי אין הד' שלהם עולים רק למספר מדי"ן בנ' רבתי של אי"ק, שהוא חשבון תשנ"ד. ועל זה בקש משה עתה מאחר שהחלות להראות את עבדך, שהוא יוסף עבד נאמן, או על עצמו כשבא משה לזה העולם היה דיוקנו של יוסף עמו, ולכן בקש משה גם כן שיהפך הוא המרכבה לכרוב, ולא יזכר לישראל עון העגל. לכן השיב לו הקב"ה רב לך, אתה רוצה להרבות כחות שרים של המרכבה כשישתנה פני כרוב, אל תוסף דבר אלי שאתה רוצה להוסיף חשבון המרכבה כמנין עו"ד בדב"ר הז"ה, ר"ל שהוצרך יחזקאל להוסיף על השרים מספר רחמים, שכן מתחלה היה החשבון תשנ"ד כמנין מדי"ן בנ' רבתי, ואחר כך נעשה המנין כמנין און בא' רבתי שהוא אלף, הרי כשתוסיף חשבון רחמי"ם שהוא רצ"ח על חשבון תשנ"ז, הרי או"ן, ר"ל אלף נ"ו, ומתחלה היו מספר השרים ד', ועתה אחר שנשתנה פני שור לכרוב יהיה מספר השרים ז', והוא עולה במספר עו"ד בדב"ר הז"ה, דהיינו בגימטריא ש"ה רצ"ח, חשבון זה הוא על מספר תשנ"ז וז' על ז' שרים שנשתנו אחר כך מן ד' שרים הראשונים לז'. וזה נרמז במלת 'אעברה 'נא 'ואראה, ר"ת אנ"ו, שהתפלל משה מה שיעשה יחזקאל בחורבן ראשון, דאיתמר שם (ישעיה ג כו) ואנו ואבלו פתחיה, שדרשו רז"ל במדרש איכה (פתיחתא דאיכ"ר ז') אנו בחורבן ראשון אבלו בחורבן שני, הרי שבימי יחזקאל שהיה בחורבן ראשון שהיפך פני שור לכרוב, היה מספר שרים של המרכבה כמספר א"נו אלף נ"ו, ורצה הוא לתקן זה, ובמלת נא מרומז מה שהיה בנ' רבתי של מדין, מתחלה רצה משה לעמוד על א' רבתי של און. והשיב לו הקב"ה צו את יהושע שהוא יתקן המרכבה, אין צו אלא עבודה זרה (סנהדרין נ"ו ע"ב), כדי לכסות חטא עגל, וחזקהו מה שיעשה יחזקאל, ואמצהו ר"ל שיסלק השר של פני שור שנקרא אמציה, כי הוא יעבור, שעל יהושע היה מוטל דבר זה לתקן כמו שאמר לעיל: