Musar על שמות 2:21

ובזה יובן מה שנאמר אח"כ (שם ו), וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם וגו', ופרשה זו מיירי בכהן ולא בלוי, ולמה קורא לכהן לוי^הגה"המצאתי בקונטרסי דהאר"י ז"ל שכתב, יש בכאן רמז נפלא על בן לוי ממש, ורמז לנער הלוי שהיה כהן למיכה (שופטים יח, ג), ופירשו רז"ל (ב"ב קט, ב) שהוא יהונתן בן גרשם בן מנשה, והנו"ן תלויה והוא בן משה, רק שעשה מעשה מנשה. וזהו רמז שאמר בכאן גרשם קרי ביה גר שם, ואמר שאם יחזור לשרת בשם יי' אין ראוי לדחותו, הואיל ולא היתה כוונתו לעבוד עבודה זרה, אלא שטעה במאמר יעבוד אדם עבודה זרה ולא יצטרך לבריות, ולכן אם יחזור בו חלק כחלק יאכלו. אחר כך פירש מי גרם שטעה ויצא לחוץ, ואמר (לבד, כלומר מה שהיה לבד ויצא חוץ), ממכריו על האבות, כי אמרו רז"ל (מכילתא יח, ג) על ויואל משה (שמות ב, כא), שנשבע לו שבן ראשון יהיה לעבודה זרה, והשני שלו, ולכן נתגלגל הדבר שבא הנער הלוי והיה שמש לעבודה זרה, עד כאן:. ולעיל מיניה כתיב (שם ג) וזה יהיה משפט הכהנים, קורא לכהן כהן, ועתה קוריהו בשם לוי. נודע כי הכהן מצד החסד, והלוי מצד הגבורה. והנה התנשאות הכהן יותר מהלוי ודינו יותר מדוקדק, על כן רמז והיה הכהן ללוי, כי אף שהוא מצד החסד, מכל מקום הוא בעצמו נידון במדת הדין שהוא מדתו של לוי. וחלק כחלק יאכלו (שם ח) בקרבנות הרגל, כי כולם נוטלים חלקם לעצמם ונידונים במדת הדין. ונודע כי בכל הרגלים נידון העולם במדת הדין, כדתנן (ר"ה טז, א) בארבע פרקים העולם נידון. בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונים על המים, בראש השנה כו':