מדרש על רות 4:7
במדבר רבה
נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו' (במדבר ד, כב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג, טו): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ, תְּנֵינַן תַּמָּן (תוספתא הוריות ב, ח): חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מֵת חָכָם אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לְמַלְכוּת. הַמֶּלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א, לג): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וגו'. כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹדֵם לְנָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א א, לד): וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא, צָדוֹק קוֹדֵם לְנָתָן. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר (ירושלמי הוריות ג-ה): נָבִיא כּוֹפֵף יָדָיו וְרַגְלָיו וְיוֹשֵׁב לוֹ לִפְנֵי כֹּהֵן, מַה טַעַם, דִּכְתִיב (זכריה ג, ח): שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וגו', יָכוֹל בְּנֵי אָדָם הֶדְיוֹטוֹת הָיוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (זכריה ג, ח): כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה, וְאֵין מוֹפֵת אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, ב): וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קוֹדֵם לִמְרֻבֶּה בְּגָדִים. נָבִיא קוֹדֵם לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה, מְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לִסְגָן, סְגָן קוֹדֵם לְרֹאשׁ מִשְׁמָר, רֹאשׁ מִשְׁמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב, רֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לַאֲמַרְכָּל, אֲמַרְכָּל קוֹדֵם לְגִזְבָּר, גִּזְבָּר קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, כֹּהֵן הֶדְיוֹט קוֹדֵם לְלֵוִי, לֵוִי קוֹדֵם לְיִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר, מַמְזֵר לְנָתִין, נָתִין לְגֵר, גֵּר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר, אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, סָבְרִין מֵימַר לִפְדוּת, לְהַחֲיוֹת וְלִכְסוּת, הָא לִישִׁיבָה לָא, אָמַר רַבִּי אָבִין אַף לִישִׁיבָה, מַה טַּעַם יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, אֲפִלּוּ מִזֶּה שֶׁהוּא נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים. דָּבָר אַחֵר, יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, מְדַבֵּר בִּקְהָת וְגֵרְשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁגֵּרְשׁוֹן בְּכוֹר וּמָצִינוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם חָלַק הַכָּתוּב כָּבוֹד לַבְּכוֹר, לְפִי שֶׁהָיָה קְהָת טוֹעֵן הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה הִקְדִּימוֹ הַכָּתוּב לְגֵרְשׁוֹן, שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמַר (במדבר ד, ב): נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר: נָשׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו', הֱוֵי: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, מִבְּכוֹר שֶׁיָּצָא רִאשׁוֹן, וְאֵין פְּנִינִים אֶלָּא תְּחִלָּה, כְּמָה דְּתֵימָא (רות ד, ז): וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רות רבה
וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר (רות ד, ז), רַבִּי חֲנִינָא פָּתַר קְרָא בְּיִשְׂרָאֵל, בְּגוֹ אַפַּיָּיא דְיִשְׂרָאֵל לְשֶׁעָבַר הָיוּ מְקַלְּסִין עַל הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, וְעַכְשָׁיו עַל הַתְּמוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כ): וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב, אֵין לְךָ מְנֻוָּל וּמְשֻׁקָּץ וּמְשֻׁנֶּה כְּשׁוֹר בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל עֵשֶׂב. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹנִין בְּמִנְעָל וּבְסַנְדָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ, חָזְרוּ לִהְיוֹת קוֹנִין בִּקְצָצָה, וּמַהוּ דִּין קְצָצָה, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין כָּל מִי שֶׁהוּא מוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְגוֹי הָיוּ קְרוֹבָיו מְבִיאִין חָבִיּוֹת מְלֵאוֹת קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמְשַׁבְּרִין בִּפְנֵי הַתִּינוֹקוֹת וְהַתִּינוֹקוֹת מְלַקְּטִין וְאוֹמְרִים נִקְצַץ פְּלוֹנִי מֵאֲחֻזָּתוֹ. הֶחֱזִירָהּ, הָיוּ אוֹמְרִים חָזַר פְּלוֹנִי לַאֲחֻזָּתוֹ. כָּךְ, כָּל מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ הָיוּ הַקְּרוֹבִים מְבִיאִין חָבִיּוֹת מְלֵאוֹת קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וְשׁוֹבְרִין לִפְנֵי הַתִּינוֹקוֹת וְהַתִּינוֹקוֹת מְלַקְּטִין וְאוֹמְרִין אָבוּד פְּלוֹנִי מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. גֵּרְשָׁהּ, הָיוּ אוֹמְרִין חָזַר פְּלוֹנִי לְמִשְׁפַּחְתּוֹ. חָזְרוּ לִהְיוֹת קוֹנִין בְּמִנְעָל וּבְסַנְדָּל, שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ, חָזְרוּ לִהְיוֹת קוֹנִים בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, וּשְׁלָשְׁתָּן כְּתוּבִין בְּפָסוּק אֶחָד (ירמיה לב, מד): שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ, הֲרֵי כֶסֶף. וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם, הֲרֵי עֵדֵי הַשְּׁטָר. (ירמיה לב, מד): וְהָעֵד עֵדִים, הֲרֵי עֵדֵי חֲזָקָה. רַבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין כֶּסֶף נִקְנֵית פָּחוֹת מִשְׁוֵה פְּרוּטָה כֶּסֶף, וְאֵין קַרְקַע נִקְנֵית בְּפָחוֹת מִשְׁוֵה פְּרוּטָה. מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא פְּלִיגָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא כָּל שְׁקָלִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה, סְלָעִים. וּבַנְּבִיאִים, לִיטְרִין. וּבַכְּתוּבִים, קַנְטֵרִין. אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי חוּץ מִשִּׁקְלֵי עֶפְרוֹן שֶׁהָיוּ קַנְטֵרִין, וְלֹא דָמֵי, הָכָא כְּתִיב כֶּסֶף, וּמַה דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא, שְׁקָלִים. וּדְלֹא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הִלּוּךְ קָנָה, דְּתָנֵי אִם הָלַךְ בַּשָֹּׂדֶה בֵּין לְאָרְכָּהּ בֵּין לְרָחְבָּהּ, קָנָה עַד מָקוֹם שֶׁהָלַךְ, כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּחֲזִיק, וְהַכֹּל מוֹדִים בְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ לַחֲבֵרוֹ כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ קָנָה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy