תלמוד על רות 4:7

הלכה: נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֵרָיוּת כול׳. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹנִין בִּשְׁלִיפַת הַמִּנְעַל. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וגו׳. מִי שָׁלַף. תַּמָּן אָֽמְרִין. רַב וְלֵוִי. חַד אָמַר. הַקּוֹנֶה. וְחַד אָמַר. הַמַּקְנֶה. וְאַתְייָן אִילֵּין פְּלוּגְװָתָא כְּאִינּוּן פְּלוּגְװָתָא. דְּתַנֵּי. בּוֹעַז נוֹתֵן לַגּוֹאֵל. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הַגּוֹאֵל נָתַן לְבוֹעַז.

אמר רב משרשיא ש"מ האי סודרא כיון דתפיס ביה שלש על שלש קרינן ביה (רות ד, ז) ונתן לרעהו

אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך (רות ד, ז) וזאת לפנים בישראל