מדרש על שמות 12:43

ההוא עובד כוכבים דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים אתא לקמיה דרבי יהודה בן בתירא א״ל כתיב (שמות יב מג) כל בן נכר לא יאכל בו וכתיב (שם) כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קא אכילנא משופרי שופרי. א״ל רבי יהודה בן בתירא מאליה מי קא ספו לך. א״ל לא. א״ל כד סלקת התם אימא להו ספו לי מאליה. כי סליק להתם א״ל מאליה ספו לן. אמרו ליה מאי קא אמרת אליה לגבוה סלקא. אמרו ליה מאן אמר לך הכי. אמר להו ר׳ יהודה בן בתירא אמר לי. אמרי מאי דקמן. בדקו אחריו ואשכחוה דעובד כוכבים הוא וקטלוהו. שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא שלם לך רבי יהודה בן בתירא דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים:

ה הַהוּא עוֹבֵד כּוֹכָבִים, דַּהֲוָה סָלִיק וְאָכִיל פְּסָחִים בִּירוּשָׁלַיִם, אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא, אָמַר לֵיהּ: כְּתִיב: (שמות י״ב:מ״ג-מ״ד) "כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ", וּכְתִיב: (שם) "כָּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ", וַאֲנָא, הָא קָאֲכִילְנָא מִשּׁוּפְרֵי שׁוּפְרֵי! אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: מֵאַלְיָה מִי קָא סָפוּ לָךְ? אָמַר לֵיהּ: לָא. אָמַר לֵיהּ: כַּד סָלַקְתְּ לְהָתָם, אֵימָא [לְהוּ]: "סְפוּ לִי מֵאַלְיָה"! כִּי סָלִיק הָתָם, אָמַר לְהוּ: "מֵאַלְיָה סְפוּ לִי"! אָמְרוּ לֵיהּ: "מַאי קָא אָמַרְתְּ"? אַלְיָה, לְגָבוֹהַּ סַלְקָא! אָמְרוּ לֵיהּ: "מַאן אָמַר לָךְ הָכִי"? אָמַר לְהוּ: "רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אָמַר לִי". אַמְרֵי: "מַאי [הַאי] דְּקַמָּן"?] בָּדְקוּ אַחֲרָיו וְאַשְׁכְּחוּהָ דְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים הוּא, וְקַטְלוּהָ. שָׁלְחוּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: שְׁלָם לָךְ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא, דְּאַתְּ בִּנְצִיבִין וּמְצוּדָתְךָ פְּרוּסָה בִּירוּשָׁלַיִם.

[א] "אליו" – למעט את אהרן. אמר ר' יהודה בן בתירא: י"ג דברות נאמרו בתורה למשה ולאהרן; וכנגדן בתורה י"ג מיעוטים – ללמדך שלא לאהרן נאמר אלא למשה שיאמר לאהרן.