Parshanut על שמות 12:43

ויאמר ד' אל משה ואהרן זאת חקת הפסח. לפלא דבכל התורה בין בדבור בין באמירה כתוב אל משה ואל אהרן לבד פה כתוב משה ואהרן. ויתכן למאי דאמר בפ' הערל ע"ד דלר"מ דמעשר ראשון אסור לזרים אף דלטמאים שרי מכל מקום ערל אסור, לכן אמר דבדין ערל ובן נכר שוין משה שהוא לוי ויש לו מעשר ראשון ואהרן בתרומה שניהם אסורים בערל כמו קדשים ופסח ודו"ק. או יתכן דמרמז דבן נכר שנתנכרו מעשיו לשמים וכמו בת"א בר ישראל דאשתמיד הי' חלוש דעתו דמשה שבן גרשום ימכור לעו"ג ולכן היה אז במדרגה שהיה שוה לאהרן ומוכן כמו אהרן ודו"ק.

כל בן נכר לא יאכל בו. אונקלוס תרגם כפי המדרש כל בר ישראל דאשתמד, משום שהפשט לא יתכן דעל מי קאי האיסור אם על ישראל המאכיל לבן נכר כמוש"כ הרמב"ם הוה ליה למיכתב לא יאכיל לבן נכר ואם על בן נכר עצמו הלא אינו תחת הדת שתהא האזהרה עליו שהדת מדבר אל ישראל ופשוט.