מדרש על שמות 15:2

‎אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ (ירמיה יז, יב), שָׁם מְכֻוָּן מִקְדָּשֵׁנוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ (שמות טו, יז). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם מְכֻוֶּנֶת לְמַעְלָה כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. מֵרֹב אַהֲבָתָהּ שֶׁל מַטָּה, עָשָׂה אַחֶרֶת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךָ, חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד (ישעיה מט, טו). וְעַל מֶה חָרְבָה. אֶלָּא כִּי מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ (ישעיה מט, טז), עַל זֶה חָרְבָה.

אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲנִי הִיא וַחֲבִיבָה אָנִי, אֲנִי שֶׁחִבְּבַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת. חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שֶׁעָשִׂיתִי לוֹ צֵל עַל יְדֵי בְּצַלְאֵל, דִּכְתִיב (שמות לז, א): וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן. הַשָּׁרוֹן, שֶׁאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה עַל יְדֵי משֶׁה, דִּכְתִיב (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, אֲנִי הִיא וַחֲבִיבָה אָנִי, אֲנִי הִיא שֶׁהָיִיתִי חֲבוּיָה בְּצִלָן שֶׁל מִצְרַיִם, וּלְשָׁעָה קַלָּה כִּנְּסַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְרַעְמְסֵס, וְהִרְטַבְתִּי מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּשׁוֹשַׁנָּה, וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו אֶת הַשִּׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כט): הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חָג. דָּבָר אַחֵר, אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, אֲנִי הִיא וַחֲבִיבָה אָנִי, אֲנִי הִיא שֶׁהָיִיתִי חֲבוּיָה בְּצִלּוֹ שֶׁל יָם, וּלְשָׁעָה קַלָּה הִרְטַבְתִּי מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּשׁוֹשַׁנָּה, וְהֶרְאֵיתִיו בְּאֶצְבַּע מָנוֹן עֲבוּרִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. דָּבָר אַחֵר, אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, אֲנִי הִיא וַחֲבִיבָה אָנִי, אֲנִי הִיא שֶׁהָיִיתִי חֲבוּיָה בְּצִלּוֹ שֶׁל סִינַי, וּלְשָׁעָה קַלָּה הִרְטַבְתִּי מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּשׁוֹשַׁנָּה בְּיָדִי וְלִבִּי, וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. דָּבָר אַחֵר, אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, אֲנִי הִיא וַחֲבִיבָה אָנִי, אֲנִי הִיא שֶׁהָיִיתִי חֲבוּיָה וּרְמוּסָה בְּצִלָּן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, לְמָחָר כְּשֶׁיִּגְאָלֵנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצִּלָּן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, אֲנִי מַרְטֶבֶת כְּשׁוֹשַׁנָּה, וְאוֹמֶרֶת לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צח, א): שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ.

נזיר (דף ב ע״ב) תניא (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו אנאה לפניו במצות אעשה לפניו סוכה נאה לולב נאה ציצית נאה אכתוב לפניו ס״ת נאה אברכנו בשירים נאים: