Allusion על שמות 15:2

עזי וזמרת י' ויהי לי לישועה, וברש"י שהיוד של עזי נוספת, ואפשר עוד לפרש בפשיטות דהנה בליקוטי תורה מהאריז"ל בפסוק ויקח שש מאות רכב בחור ששר של מצרים הביא כל מרכבה שלו לקטרג, והשש מאות נגד ששה קצוות שלו, וכל רכב מצרים נגד המלכות, ושלישים על כולו נגד שלש ראשונות, וכו', עכ"ד, ונראה שלעומתו כשנושעו ישראל זכו למדריגה הכוללת הכל, ואפשר כי תיכף שהשר של מצרים קיבץ ואסף כל הכחות לקטרג על ישראל, ניתן זה מהשמים לישראל לעומתו, וזכו לזה בעבור האמונה ששבו ויחנו לפני פי החירות, והשליכו את נפשם מנגד ופרקו מעליהם כל חשבונות שכלם ואמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם, ולעומת שהם בטלו את כל בחינות נפשם להש"י, זכו לעומתו למדריגה כוללת הכל, וזהו הפירוש ובני ישראל יוצאים ביד רמה, כי יש יד הגדולה ויד החזקה ויד רמה הוא גבוה ונשא הכולל הכל כידוע ליודעים, וניתן להם זה הכח בשביל להחזיק מעמד נגד הסט"א שהיו אז מקובצים כל הכחות, וזה ופרעה הקריב את לבם של ישראל לתשובה, שמטעם זה זכו נמי לתשובה שקדמה לעולם, והיא כלל הכל, ומשם זכו נמי לנס קריעת ים סוף, דבעתיקא תליא מילתא וכאשר ישראל הרגישו זה נתפעלו מאד ואמרו שירה, כי ראו שהנס הי' דבר והיפכו, ימינך ה' נאדרי בכח ואותו ימין עצמו תרעץ אויב, וכן יש לפרש ויראו ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, אף שיד הגדולה מתיחסת לחסד, מ"מ עשתה דין במצרים, כי אז האיר מה שלמעלה מהתחלקות הקוין והכל אחד, וכן יש לפרש אשירה לה' כי גאה גאה, וכן עזי וזמרת י' כפשוטו, העוז שלי היינו מה שלי ניתן עוז ולהמצרים הי' זמיר עריצים, והכל משם יוד הוא עלמא דאתכסיא, ומשם בא לי הישועה זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו, כי לשון רוממות הוא מדריגה כוללת הכל כנ"ל, ועל יסוד הזה סובב הולך כל השירה דוק וחשכח, ובזה יש לפרש דברי המדרש שהביא המקרא פי' פתחה בחכמה, היינו שהרגישו רוממות הנס מה שלא נעשה כן לראשונים, ע"כ אמרי שירה מה שלא אמרו הראשונים, ובמכילתא גדולה שירה זו שיש בה לשעבר ולהבא וכו', והכל מטעם אחד:

זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו, יש לפרש עפ"י דברי רש"י תהלים פ"ו ט"ז והושיעה לבן אמתך פירש"י בן האמה משפיל א"ע לפני אדוניו יותר ממקנת כסף שבן האמה יליד בית הוא וגדל בחיק אדוניו, עכ"ל, והנה ישראל מחמת שהש"י הוא אלקיהם יש להם לב מוגבה בדרכי הש"י ואמיץ לבם בגבורים, ולא ישובו מפני כל, כאמרם ז"ל ג' עזים הם ישראל באומות, ועם זה הם ממעטין עצמם ומשתחוין ונכנעים לפני הש"י כעני בפתח מלא בושה, ואין להם מצח להרים ראש, והנה ישראל יש בהם שתי מדות הפכיות, וזה שאמר הכתוב זה אלי מצד זה אלי הנני מרהיב עוז בנפשי וע"כ ואנוהו אבנה לי' מקדשא כבתרגום וכלשון הת"כ הגיס דעתך נבואי שמשי את המלך, ומצד שהוא אלקי אבי וארוממנהו שפי' הספורנו וארוממנהו בהשתחוי' והכנעה שמצד שהוא אלקי אבי ואני גדלתי מעולם בחיקו ית"ש, הנני משפיל עצמו לפניו ביותר כענין דברי רש"י הנ"ל: