מדרש על שמות 15:3

עבודה זרה (דף ב) דרש ר׳ חנינא בר פפא ואיתימא ר' שמלאי לעתיד לבא מביא הקב״ה ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר כל מי שעסק בתורה יבא ויטול שכרו ומתקבצים ובאים אומות העולם בערבוביא שנאמר (שם) כל הגוים נקבצו יחדו וגו׳ אומר להם הקב״ה אל תכנסו לפני בערבוביא אלא תכנס כל אומה ואומה (ע״ב) וסופריה שנאמר (שם) ויאספו לאמים ואין לאום אלא מלכות שנאמר (בראשית כה כג) ולאם מלאם יאמץ. ומי איכא ערבוביא קמי שמיא אלא כי היכי דלא ליערבבו אינהו בהדי הדדי דלישמעו מאי דאמר להו מיד נכנסת מלכות אדום תחלה מ״ט דהיא חשובה ומנ״ל דחשיבא דכתיב (דניאל ז כג) ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה א״ר יוחנן זו רומי שטבעה יוצאת בכל העולם כלו ומנא לן דחשוב עייל ברישא לדינא כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר (מ״א ח נט) לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו וטעמא מאי אבע״א לאו אורח ארעא למיתב מלכא אבראי ואבע״א מקמי דליפוש חרון אף. ואומר להם הקב״ה במה עסקתם בעוה״ז אומרים לפניו רבש״ע הרבה שווקים תקננו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולן לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה אומר להם הקב״ה שוטים כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם שווקים להושיב בהם זונות מרחצאות לעדן בהם עצמכם כסף וזהב שלי הוא שנאמר (חגי ב ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה׳ צבאות כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר (ישעיה מג ט) מי בהם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה מיד יוצאין בפחי נפש יוצאת מלכות רומי נכנסת מלכות פרס אחריה מ״ט משום דחשיבא בתרה מנ"ל דכתיב (דניאל ז ה) וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדוב ותני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלים כדוב ושותים כדוב ומסורבלין בשר כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב אומר להם הקדוש ברוך הוא במה עסקתם אומרים לפניו רבונו של עולם הרבה גשרים גשרנו ועשינו והרבה כרכים כבשנו והרבה מלחמות עשינו וכולן לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אומר להם הקדוש ברוך הוא שוטים כל מה שעשיתם לא עשיתם אלא לצורך עצמכם גשרים ליטול מכס מהן כרכים לעשות בהם אנגריא מלחמות אני עשיתי שנאמר (שמות טו ג) ה׳ איש מלחמה ה׳ שמו כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה מיד יוצאין בפחי נפש. וכי מאחר דעיילא רומי ולא זכה פרס מ״ט עיילא סבור אינהו סתור בית המקדש ואנן מיבנא בנינן:

דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת הַבְּרָכָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, כֵּיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּזֹאת הַבְּרָכָה, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרֵךְ אוֹתָם בְּזֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה (דברים ד, מד). וְאוֹמֵר: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אַבָּא, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה, זֶה מֹשֶׁה. אִישׁ הָאֱלֹהִים, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ה' אִישׁ מִלְחָמָה (שמות טו, ג). וְכָל כָּךְ לָמָּה. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְהַחוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק (קהלת ד, יב). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ. כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם גּוֹזֵר עַל אִשְׁתּוֹ וְעוֹשָׂה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר עַל מֹשֶׁה וְעָשָׂה לוֹ. מַהוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁזְּכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל גָּרְמָה לוֹ.

"אנכי ה' אלהיך", למה נאמר? לפי שנגלה על הים כגבור עושה מלחמות, שנאמר (שמות טו ג) "ה' איש מלחמה", נגלה על הר סיני כזקן מלא רחמים שנאמר (שמות כד י) "ויראו את אלהי ישראל", וכשנגאלו מה הוא אומר (שם)? – "וכעצם השמים", ואומר (דניאל ז ט) "חזה הוית עד די כרסוון רמיו" ואומר (דניאל ז י) "נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי" וגו', שלא יתן פתחון פה לאומות העולם, לומר שתי רשויות הן, אלא: "אנכי ה' אלהיך": אני על הים – אני על היבשה. אני לשעבר – אני לעתיד לבא. אני לעולם הזה – אני לעולם הבא! שנא' (דברים לב לט) "ראו עתה כי אני אני הוא", (ישעיה מו ד) "עד זקנה אני הוא", (ישעיה מד ו) "כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון", ואומר (ישעיה מא ד) "מי פעל ועשה קורא הדורות מראש אני ה' אני ראשון וגו'". ר' נתן אומר: מכאן תשובה למינין שאומרים שתי רשויות הן, שכשעמד הקב"ה ואמר "אנכי ה' אלהיך", מי עמד ומיחה כנגדו? אם תאמר במטמניות היה הדבר, והלא כבר נאמר (ישעיה מה יט) "לא בסתר דברתי וגו'" לאלו אני נותנה! אלא "לא אמרתי להם תוהו בקשוני", ולא נתתיה פנגס! וכן הוא אומר "ה' דובר צדק מגיד מישרים".