Musar על שמות 15:3

וכן אמרו במדרש בבראשית רבה (שמות כא) וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים וכי ימכור איש זה הקב"ה שנאמר (שמות טו) ה' איש מלחמה את בתו לאמה זו התורה שמכרה לישראל מוציאין אותה חבושה בארון. לא תצא כצאת העבדים הזהרו בה שלא תנהגו בה מנהג בזיון והפקר, אם רעה בעיני אדוניה שאין ישראל מקיימין את התורה והפדה האב זה הקב"ה שהרי לעם נכרי לא ימשול למכרה לא מסרה הקב"ה לשום אומ' ולשון אלא לישראל וישראל בוגדים בה. וידוע כי התורה נקראת אמת שנא' (משלי כג) אמת קנה ואל תמכר וכתיב (שם ח) אמת יהגה חכי, ותמצא בפסוק ראשון של התורה כל ההברות חוץ משר"ק לפי שאותיותיו שקר ושקר הפך כאמת ולכן לא נזכר שם הברת השר"ק לפי שהתורה אמת ואין לשקר עמידה עם האמת וכן אותיות האלפ"א בית"א הראש והאמצע והסוף רשומים באותיות אמת. וא"כ יסוד התורה הוא אמת כי האותיות לתורה כמו היסוד לבנין. וכן בשמות האמהות ובשמות האבות אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה תמצא שם כל הברות הנקוד חוץ מהברת שר"ק מפני שהם זרע אמת שנאמר (ירמיה ב) כולו זרע אמת. ודרשו ז"ל זה חותמו של הקב"ה שנאמר (ירמיה ו) וה' אלהים אמת ולכך נתחייבו שנסמוך פרשת ציצית שמסיימת אני ה' אלהיכם למלת אמת ושנזכיר כן בין ביום בין בלילה אמת ויציב שחרית אמת ואמונה ערבית וכל מי שלא הזכיר כן לא יצא ידי חובתו. מדת האמונה נמשך מן האמת שהוא הקב"ה ולפיכך כל מי שיחפוץ קרבת אלהים יצטרך שיתנהג במדת האמונה במשאו ובמתנו כענין שנא' (תהלים לו) שכן ארץ ורעה אמונה יאמר כשאתה שוכן בארץ ומתחבר עם בני אדם במשא ובמתן התחבר עם האמונה ואל תחמוד משלהם כלום. וענין האמונה הזאת הוא ענין מושכל כי מדרך השכל יש לו לאדם להתבונן כי ראוי שיספיק לו את שלו ואין לו כלום במה שיש לזולתו. וכבר שמענו כי יש ארצות היום בעולם שאין להם תורה כלל ומדרך השכל יש להם אמונה גדולה במשאם ומתנם עם כל אדם אלו באים בסחורתם ומניחים אותה במקום אחד והולכים להם, למחר באים בעלי הסחורה ומוצאין הכסף על סחורתם אם ייטב להם ערך הדמים לוקחין הכסף ואם לאו לוקחים סחורתם ומניחין הכסף, ורובם עושין כן מפני אמונה לא מפני אימת מלכות:

כי ימכור איש את בתו לאמה (שמות כא, ז). הזוהר (ח"ב צד, ב) מפרש פרשתה כולה על הנשמה. איש, זה הקב"ה שנאמר (שם טו, ג) ה' איש מלחמה. בתו, היא הנשמה. לא תצא כצאת העבדים, מלוכלך בחובין, כי אם בת חורין. אם רעה אשר לא יעדה והפדה, בתשובה. לעם נכרי, משיריין דמחבלין בגיהנם כו'. אם אחרת יקח יקח לו, סוד (ויקרא יד, מב) ועפר אחר יקח, שהוא הגלגול כו'. ואם שלש אלה וגו', סוד (איוב לג, כט) פעמים ושלש יפעל אל עם גבר כו', עיין שם באורך:

פרשיות שלשה אלה, מטות ומסעי ודברים הם תמיד בשבתות שבין המצרים, על כן בדבור אחד יהיו נאמרים, ובשם מלחמות י"י יהיו נזכרים. כי החורבן מלחמות יי עם ישראל, כמו שנאמר (איכה א, יג) ממרום שלח אש. והגאולה, יי איש מלחמה (שמות טו, ג), נגד האומות ויצא יי ונלחם: