Musar על בראשית 28:12

ואיתא בתיקונים (תקון ע' קלב, ב) זה לשונו, חמש תקונים אינון בפומא, דאתמר בספר יצירה, אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ, ובהן אבנים שלימות כ"ב אותיות תכנה לקודשא ברוך הוא בכמה צלותין ופולחנין, ועלייהו אמר יעקב (בראשית כח, יב) וישכב במקום ההוא, וי"ש כ"ב במקום ההוא, י"ש להנחיל אוהבי יש (משלי ח, כא), כ"ב ב"ך יבורך ישראל (בראשית מח, כ), עד כאן. ובספר יצירה אמר, שהקב"ה קבע בפינו כ"ב אותיות בה' מוצאות יסוד חקוקות בקול חצובות ברוח קבועות בפה בחמש מקומות אחה"ע בומ"ף דטלנ"ת זסשר"ץ גיכ"ק:

ועל זה תקנו רז"ל הנוסחאות, כוס ראשון אשר בחר בנו וקדשנו, היינו זה נגד הוצאתי דהיינו השלהבת מהגחלת, כי יעקב חלק ה'. וקדשנו בקדושתו יתברך על כוס שני, אגדה מתחיל בגנות ומסיים בשבח, עולם הכסא התחיל בגנות אצל יעקב כדאיתא במסכת חולין (צא, ב), עולים ויורדים (בראשית כח, יב), ראו מלאכים דמותו חקוק בכסא ובאו לסכוניה. אבל סיים בשבח (שם יג) והנה ה' נצב עליו לשמרו. וכן אחר כך סיים בשבח אצל משה רבינו ע"ה, כדאיתא פרק ר' עקיבא (שבת פח, ב) שאמר לו הקב"ה אחוז בכסא כבודי והשב להם תשובה, וזהו נגד והצלתי. ברכות המזון שתיקן משה רבינו ע"ה ברכות הזן על המן שהוא לחם אבירים הוא נגד עולם המלאכים, זהו נגד וגאלתי המלאך הגואל:

וכל המשכים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות להתפלל יחיה ויאריך ימים ויפק רצון קונו. כדגרסינן במ' ברכות בפרק ראשון. אמרי ליה לר' יוחנן, איכא סאבי בבבל. תמה. אמ' כתיב (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה, בארץ אין, בחוצה לארץ לא. בסוף אמ', מאי עבידתיהו. אמרי ליה מקדימי ומחשכי לבי כנישתא. אמ' היינו דאהנייא להו. אמ' ר' יהושע בן לוי לבניה, אקדימו ואחשיכו לבי כנישתא כי היכי דתוריכו יומי. א"ר אחא ב"ר חנינא, מאי קראה אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי, וכתי' בתריה (משלי ח, לה) כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה'. אבא בנימין אומר, אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנא' (מלכים א ח, כח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה, במקום רנה שם תהא תפלה. אמ' רבין בר אבא אמ' ר' יצחק, מנין שהב"ה מצוי בבית הכנסת, שנא' (מלכים א ח, כח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה, במקום רנה שם תהא תפלה. ומנין לעשרה שמתפללין שהשכינה עמהם, שנא' (תהלים פב, א) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט, ואין עדה פחות מעשרה. וגרסי' במ' סנהדרין בפרק סורר ומורה, כתי' הכא (ויקרא כב, לב) ונקדשתי בתוך בני ישראל, וכתיב התם הבדלו מתוך העדה הזאת, מה להלן עשרה, אף כאן עשרה. וכולן מישראל. ואמרו התוספות מכאן שחביבה תפלה בצבור לפני הב"ה יותר מתפלת היחיד. בצבור נאמר אלהים נצב בעדת אל, ואין עדה פחותה מעשרה כמו שאמרתי, ר"ל שהב"ה מצוי תמיד אצל הצבור, אבל ביחיד אומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך. וגרסינן במדרש מנין שהיה יעקב אבינו ע"ה מתפלל בצבור, שנא' (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וגו', ואין פגיעה אלא תפלה, כמו שכתבתי למעלה. וכתי' (בראשית כח, יב) ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. וכתי' (בראשית כח, טז) וייקץ' יעקב' משנתו' ויאמר' וגו', מלמד שהתפלל בצבור של מלאכי השרת, סופי תיבות צבור. ומנין ששכינה שרויה במקום שהצבור מתפללים, שנא' (בראשית כח, טז) אכן יש ה' במקום הזה. למה נקרא שמו של הב"ה מקום, מפני שכל מקום שהצדיקים עומדים שם להתפלל נמצא עמהם, שנא' (שמות כ, כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי.