דגל מחנה אפרים
והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו: וכתב באוה"ח שנכתב בכל פרט ופרט תיבת והנה שהוא מיותר והוא מרמז שהיה נבואה ממש שראה באספקלריא המאירה ולא כענין החלום: ונלפע"ד שמרומז בפירוש בתיבת והנה שהיה נבואה ממש: ע"ד מאמרם ז"ל חלום אחד מחלק ס' בנבואה ותיבת הנה גימ' ס' והוא שמרמז בכל פרט ופרט תיבת והנה היינו שהיה כאו כל הס' חלקים של נבואה וק"ל:
דברי אמת
ויחלום כו'. הנה במדרש יש פתרון על החלום. ע"כ י"ל עוד פי' התפלה הוא סולם מוצב ארצה. וראשו מגיע כו'. כי עיקר תפלה המעולה יותר אם אדם שפל בדעתו וכמו שאמרנו על שכן ארץ ורעה אמונה כמו שאמרו רז"ל מי שנעשה שכן לעפר בחייו פי' במחשבתו כי האמת הוא כן כמו שראיתי כתוב בשם גדול שיחשוב האדם שהוא ותולעת וצרור חבירים. וכן שום מין עשב. פי' אם האדם הוא טוב מן המובחר הוא כן כי וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב. וזה נעשה שכן לעפר. והנה אין מזל לישראל. כתבתי בשם הרב רבי מראוונא ז"ל מי שהוא בדעתו אין יכול להמשיך מהמזל לישראל שתלוים בו בני חיי ומזוני שהוא יש מאין שהוא קיום עולם. וזה שכן ארץ ורעה אמונה כי יפעיל נסים להגדיל אמונה כמו שמרעה בהמה להגדילה ולהחזיקה. וזה סולם מוצב ארצה כו'. וכן איתא אמרו עליו על סנדלפון כו' שהוא מעלה התפלות עושה מהם עטרה לחי כו'. וזה והנה אופן א' בארץ אצל החיות. ע"כ ר' יוחנן הסנדלר אומר כל כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים כו'. הסנדלר דייקא. כמו שם המלאך הנ"ל. כי מארי צלותא נקראים מארי דרגלין ודוק. וסופה פירשנו כמו שאיתא ברעי' מהימנא על סופה לקיימה מעושר פי' הסופה ה' משם הוי' ב"ה יתמלא מהמקור להתעשר וכן כאן להתקיים כמו שצריך לכך או להפיל פחד על הרוצים להפריד הכנסי' או להעשיר בעלי כנסי':
בית הלוי על התורה
והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. אמר במדרש יורדים ועולים אין כתיב אלא עולים ויורדים עליה יש להם אלא שכל אחד ירוד מחבירו, והענין דהראהו סידורן של ד' גליות וכשאמר במדרש ראה שרה של בבל עולה שבעים מעלות. והנה בכל האומות כשנתגדל אומה חדשה על הישנה הרי הולכת ומתעלה מעט מעט מדרגה לדרגה עד שעולה האחרונה עד הראשונה ומתגברת עליה ומשפילה תחתיה ונמצא דירידתה של הראשונה הוא ע"י עלייתה של השניה, וזהו שאה"כ עולים ויורדים דכשהשניה עולה עד שמתגברת על הראשונה ומש"ה כתיב עולים ואח"כ ויורדים. וזהו שאמרו במדרש אלא שכל אחד ירוד מחבירו. פירוש דירידתו ע"י חבירו. והנה איתא במדרש פרשת תולדות דשאל הגמון מי תופס המלכות אחרינו נטל קולמוס וכתב לו ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו. אמר ראו דברים ישנים מפי זקן חדש. ויש לפרש הכוונה מה דשאלו מי תופס המלכות אחרינו דהרי לא נביא הוא שיאמר לו העתידות בנבואה רק שאלו שיאמר לו כפי השערתו וחכמתו וכפי שרואה כעת איזה היא האומה שהולכת ומתגדלת מעט עד שלבסוף תתגבר עלינו. והוא השיב לו דאין לו לחקור בזה בהיסטאריא ולראות מי ההולכת ומתגדלת, דגדולתו של יעקב לא יהיה כסדר הזה דלא ילך לאט רק דבסופו של עשו אז יולד יעקב בעולם וכמו שאה"כ ואח"כ יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו, רמזו לו דבסופו של עשו אז יולד יעקב ועד סופו של עשו יהיה יעקב בתכלית השפלות כמי שאינו כלל בעולם וא"כ לא שייך לומר מי הוא התופס אחריו דאיננו כלל בעולם ורק בכתיבה הראהו מה שכתוב בפסוק, וזהו ע"ד מאמר הכתוב אם יולד גוי פעם אחת כי הרה גם ילדה ציון. דבציון יהיה ההריון והלידה והגידול הכל ביחד. ולפי שישרו דבריו בעיניו השיב לו דרך צחות מעין תשובתו ואמר ראו דברים ישנים מפי זקן חדש, דכמו שהסביר לו דבישראל יהיה הלידה והגידול כאחת ונמצאו יהיה זקנים חדשים וע"כ קראו זקן חדש. וזהו שאמר לו הקב"ה בחלומו והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה, אמר דלא יעלו בהדרגה רק כשיהיה בשפלות המדרגה כעפר הארץ ואז ופרצת ימה וקדמה. דכמו דבחורבנה היה נפילתה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא וכמו שאה"כ השליך משמים ארץ תפארת ישראל כן יהיה עלייתם ממדרגה התחתונה לרום המעלה: