צרור המור על התורה
ובמדרש הגלוי אמרו שמע ישראל אבינו שבמערה וכו' כבר כתבנו לעיל. וכוונתם שם כי כשרצה יעקב לברך לבניו ונסתלקה ממנו שכינה אמר להם שמא יש בכם פיסול. פתחו כולם ואמרו שמע ישראל. כשם שאתה מאמין בה' אחד כך בלבנו ה' אחד. פתח יעקב ואמר בשכמל"ו. בענין שכשאנו אומרים שמע ישראל אנו אומרים כנגד ישראל שבמערה. ואומרים לו שמה שהזהירם כאמרו ושמעו אל ישראל אביכם. עדיין המצוה הזאת בידינו ואנו יודעים ומעידין ה' אלהינו ה' אחד. וכבר כתבתי למעלה בפרשת ויצא יעקב שזכה יעקב שיהיה נזכר בפרשת הייחוד לומר שמע ישראל. מה שלא זכו שאר האבות. לפי שהוא הביא סוד הייחוד לעולם. וידע לקשר וליחד כל הדברים בסוד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. שזהו קשור כל העולמות וייחוד הספירות כולם. כאומרו בספר יצירה נעוץ סופן בתחלתן. ולכן אמר המתרגם סולימא נעיץ בארעא. לרמוז שיעקב נעץ סופן בתחלתן וקשרם כולם בארץ החיים. וזהו מוצב ארצה ועלה במחשבתו למעלה. וזהו וראשו מגיע השמימה. עד שלזאת הסבה רצה ה' שיהיו מייחדים שמו בישראל. וזהו שמע ישראל. וכן מצאתי אחר כך במדרש אמר הקב"ה ליעקב. חייך כל מקום שבניך מיחדים שמי יהיה על שמך. ולכן עי"ן של שמע ודל"ת של אחד גדולות. לרמוז שיעקב ע"ה עד בדבר הייחוד. לפי שהוא ראה וידע ושמע מה שלא ידע אדם אחר. ולכן אמרו שצריך להאריך בדלי"ת של אחד כמו שהיא גדולה. לפי ששם סוד הייחוד בסוד מלכו"ת. כאומרו למען יאריך ימים על ממלכתו. והאריכות הוא לייחד השם ממעלה למטה וממטה למעלה בסוד הספירות. וכל זה בשם של יהו"ה שהוא המיחד כל הדברים. וכל הספירות כלולות בו מקוצו של יו"ד שהוא כתר עד (האל"ף) [הה"א] אחרונה של שם שהיא מטרוניתא והיא לישראל וכו'. דלי"ת של אחד. כמאמר שמואל יפה עניותא שכינה. והיא וכבר פירשתי סדר הייחוד בסוד הספירות בספר צרור הכסף בענין התפלה:
צרור המור על התורה
ויחלום עוד חלום אחר צודק כראשון אשר פתרו לו אחיו דרך לעג. וזה פתר לו אביו בהעלם והנה השמש והירח וגומר. הנה זה החלום קשור גם כן בחלום יעקב כאומרו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. השמים בו נמצאים השמש והירח והכוכבים. וזהו וראשו מגיע השמימה שהם השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. זהו כנגד סולם מוצב ארצה להשתחוות. כי צדיק מושל ביראת אלהים באופן שחלום יעקב ויוסף שניהם שוים. והנה הראה הש"י ליוסף בחלום זה שני דברים. האחד קיום מה שראה בחלום הראשון. והשני הזמן ומספר השנים שישלם לו האדנות והממשלה. ופתרון החלום ההוא כי בחלום הראשון הראו לו הממשלה ועל איזו סבה. ובחלום הזה הראו לו הזמן שהוא נמשך מהשמש והירח. ע"כ אמר והנה השמש והירח בפרטם. ואחד עשר כוכבים בכללם. ובא להודיע שיהי' תשלום הממשלה והפתרון אחר י"ג שנים כמספר שני המאורות וי"א כוכבים:
צרור המור על התורה
ולכן תמצא שיעקב אבינו רמז אלו שלשה בתים בפסוק ויפגע במקום שתמצא בפסוק זה שלשה פעמים מוזכר מקום. ויפגע במקום. ויקח מאבני המקום. וישכב במקום ההוא. כנגד הבית הראשונה אמר ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש. שפגע במקום המקדש ולן שם. לרמוז שאע"פ ששהה זמן רב היתה כמו פגיעה ומקרה. כי מיד חשך השמש וקדר בחרבנה. וזהו כי בא השמש כאומרו אוי לנו כי פנה היום וגו'. וכנגד הבית השני אמר ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו. שרמז שראה עת להשליך אבנים בחרבנו ועת כנוס אבנים בבנינו. ושם אלו האבנים מראשותיו. לרמוז כי זה היה בבנין בית שני שהיו בונים אותו בפחד ואימה. עד שהיו חצים מחזיקים ברמחים וחצים מחזיקים במלאכה. ולא היו ישנים שנת קבע אלא כמי שיש לו אבנים תחת מראשותיו ואינו יכול לנוח ולישן. וזהו ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו. וכנגד הבית השלישי אמר וישכב במקום ההוא. לרמוז כי שם ינוחו יגיעי כח וינוחו על משכבותם. וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כמו בבתים הראשונים. ולכן אמר בכאן וישכב שהוא לשון מנוחה כאומרו הנך שוכב עם אבותיך שדרשוהו לשון מנוחה. ואמרו אין הנך אלא לשון מנוחה כמה דאת אמר והנחה למדינות עשה. לפי שזה כנגד הבית השלישי שהוא בית אלהי יעקב. ושם יתגלו כל הטובות הצפונות לישראל. וכל הנבואות העתידות בין ייעודי הנפש בין ייעודי הגוף. ותרבה התורה ולומדיה. כאומרו וכל בניך למודי ה'. ואמר קודם הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים אני ולא אחר. וזה רמוז במלת וישכב. י"ש כנגד להנחיל אוהבי יש. כ"ב כנגד אותיות התורה כדכתיב נגילה ונשמחה בך בתורתך. וכן לקח מאבני המקום לרמוז לאבני המזבח שעתיד להעשות שם. וכן רמז ע"ד רמז שראוי לכל אדם כשיפגע באנשים קשים כאבנים שידבר אליהם רכות וישימם לו לראש. וזהו ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו. כמו שעשה הוא לעשו הרשע שקראו אדון כמה פעמים. או שאמר ויקח מאבני המקום להורות שהם אבנים שלימות אבנים קדושות שנים עשר למספר בני ישראל. והרמז בזה שכוונתו להשלים מאמר אביו שאמר לו וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך. בענין שיהיו בניך זרע ברוכי ה'. ומכאן זכו בניו שכתב בהם והאבנים תהיין על שמות בני ישראל. ולפי שהיה מפחד מעשו פן יבא והכהו. וכן היה תמה ומצטער איך רשע מכתיר את הצדיק אחר שידע שעשו אחיו היה רוצח ונואף גזלן ולא נאמן. והיה רואה הצלחתו והיה מתרעם לפני השם וחושב בכל זה. ולכן בא החלום ברוב ענין ויחלום והנה סולם. וכל דברי החלום היו לישב בדעתו תשובה על תלונתו כמו שנפרש בעז"ה. וזהו שכתב הקדוש רשב"י וילן שם הוא כמו וילן העם. ומה היתה תלונתו כי בא השמש לחלקו של עשו. ולקח זה העולם ונטה אחר תאוותיו והיה מאריך ימים בשלוה וכל עמו בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם. ויעקב מנעוריו גדלוהו כאב לא שלו ולא שקט. וכל עמו ובניו בצער ובדאגה. ועם כל זה באתהו התשובה בחלומו. ובראיית הסולם הראה לדברים הרבה. ובפרט לרמוז כי כמו שבסולם מעלות מעלות כן יש גבוה מעל גבוה שומר. והדברים עתיקים ועמוקים עמוק עמוק מי ימצאנו. ואין להפליא איכה ואיככה הוא לבדו ידע פשר דבר. כל שכן כי יעקב הוא נער ומתחיל בהשגות האלהיות. ואם ישיג דבר מה לא יהיה אלא במעלה התחתונה של הסולם. ועדיין נשארו בה מעלות הרבה מן הארץ עד לשמים. ומי יגיע עד תכונתם. וכן רמזו לו בסולם כי העולמות קשורים אלו באלו וכל הדברים קשורים אלו באלו. תחתונים בעליונים ועליונים בתחתונים. כמו שהסולם מוצב בארץ וראשו מגיע השמימה. ולכן הצדיקים יכולים לקשר מחשבותם בתפלתם בדברים עליונים. ולהוריד השפע והשכינה מהעליונים לתחתונים. כמו שקרה ליעקב שקשר מחשבתו למעלה בחשבו בצוואת אביו ואמו. וכן היה מחשב ומצטער בדעתו מפחד אחיו. עד שבעבור זה השיג בחלומו בכח נבואי בשורת הבנים ושמירה והצלה מעשו ומלבן. כאומרו והיה זרעך כעפר הארץ ואמרו ושמרתיך בכל אשר תלך. וכל זה מצד קישורו ודיבוקו בשם ובדברים עליונים: