Quotation_auto על שמות 11:7

והיתה צעקה גדולה במצרים אשר כמוהו לא נהיתה. חוזר לקול הצעקה וזהו כמוהו. ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. זה לאות על מה שאמרנו. כי אחר שנכרתו ד' ערלות של מעלה. ערלת הכלב היא היותר קשורה והיותר רעה שבערלות. אשר עליה רמז דוד הצילה מחרב נפשי וגו'. והיוצאים מצד הדין של זה הכלב נקראים הכלבים עזי נפש. ואחר שהש"י הבטיח שיהרוג אלו הד' ערלות. בידוע שלכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. כי כבר נחלש כחו של מעלה. וי"א שלרוב חרונו על מה שאמר פרעה אליו כי ביום ראותך פני תמות. הקשה בדיבורו. לפי שהיה יודע שה' אלהיו עמו. ואמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. וקרא כלב לכל אחד מהמצריים. לא יחרץ לשונו לדבר שלא כרצונו. כ"ש ידו להזיקו. וזה להודיעו שאין לו יד להזיק. כ"ש להמית איש מבני ישראל. כ"ש אליו נביא ה' ושלוחו כי ה' שומרו: