תלמוד על שמות 19:2

(חזקיה אמר) גדול הוא השלום. שבכל המסעות כתיב ויסעו ויחנו. נוסעין במחלוקת וחונין במחלוקת. בזמן שבאו לסיני חנו חנייה אחת. ויחן שם ישראל (שמות י״ט:ב׳). אמר הקב״ה הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חנייה אחת הרי השעה שאתן להם את תורתי: אדניה לא נהרג אלא בשביל שהיה בעל מחלוקת ומותר לומר לשון הרע על בעל מחלוקת שכן נתן הנביא אמר לבת שבע (מלכים א א׳:י״ד) ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך. וא״ר כל השקרים אסורים ומותר לשקר בשביל להטיל שלום בין אדם לחבירו:

ר׳ יהושע אומר בכל יום ויום מנא לן דכתיב קול ה' לעיר יקרא ותושיה (יקרא) [יראה] שמך.ודילמא קלא בעלמא נאמר כאן יקרא ונאמר להלן ויקרא ה׳ (אל משה) [למשה] מה להלן מסיני אף כאן בסיני. א״נ כאן יקרא ונאמר באהל מועד ויקרא אלא נאמר כאן קול ונאמר להלן והאלהים יעננו בקול. אימא וישמע את הקול ועוד לעיר קאמרת אלא מהכא קול קורא במדבר פנו דרך ה׳ והכא קריאה ומדבר וכתיב ויחנו במדבר ודילמא לפרקים מאי קורא תדיר דכתיב קורא אני עליהם יעמדו יחדו. ת״ר חמשה הקב״ה מכריז עליהם בעצמו אלו הם פרנס רעב ושובע וחרב ופליטי חרב. פרנס דכתיב ראה קראתי בשם בצלאל. רעב דכתיב כי קרא ה׳ לרעב. שובע דכתיב וקראתי אל הדגן והרביתי אותו. חרב דכתיב כי חרב אני קורא ופליטי חרב דכתיב ובשרידים אשר ה׳ קורא. בשלמא הני תלת שפיר דכתיב בהו שם אלא וקראתי אל הדגן דילמא ע״י שליח דכתיב וקראתי לעבדי דאי לא תימא הכי התם שכינה קריא ליה. התם דומיא דבצלאל דפרנס הוא:

מאי לשון רפידים רבי אליעזר אומר רפידים שמה רבי יהושע אומר שריפו עצמן מדברי תורה שנאמר (ירמיהו מז, ג) לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים