Quotation_auto על שמות 19:2

כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. לרמוז כי כמו שהנשר מעורר קינו על גוזליו ירחף. כן השם העיר קינו במתן תורה קודם שיעוררו הם משינתם. כדכתיב ויהי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר. בענין שיהיה ענן ה' עליהם. וזהו על גוזליו ירחף. ואמר ה' בדד ינחנו. לרמוז כי הטעם שהשיגו ישראל זאת המעלה לפי שהיו בטח בדד עין יעקב. כאלו היו כולם בלב אחד כאיש אחד. כדכתיב ויחן שם ישראל נגד ההר ולא אמר ויחנו. באופן שהיו בדד ולא היה טינא בלבם מאלהי הנכר אשר בידם במצרים. לפי שכבר עזבו גלולי מצרים ונדבקו בשם ה'. וזהו ואין עמו אל נכר. לפי שכבר שמעו בסיני אנכי ולא יהיה לך. ואז נתקיים מה שאמר ולקחתי אתכם לי לעם וגו'. וכתיב בתריה ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'. וזהו שנאמר בכאן ירכיבהו על במותי ארץ. שהיא ארץ ישראל הגבוהה מכל הארצות כדכתיב הרים סביב לה. ולפי שבהרים לא ימצאו התנובות. אמר בכאן ויאכל תנובות שדי. לרמוז שאע"פ שהיא ארץ הרים. ימצאו בה כל הפירות והתענוגים וכל מיני מתיקה ושמן ונהרי דבש וחמאה שלא כמנהג העולם. לפי שה' אלהיך דורש אותה ומברך אותה ברכות שמים מעל. לרמוז שאין ברכתם תלויה בשמים כמנהג העולם. לפי שאין מזל לישראל. אבל ברכתם למעלה מן השמים. וזהו ברכות שמים מעל. ולפי שכל ברכתם שלא כמנהג העולם. אמר ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור. הראיתם מימיכם שמן ודבש יוצא מן הסלעים או מצור החלמיש. אבל ברכת ה' היא תעשיר. שאע"פ שארץ כנען טרשים וסלעים מכל מקום היא זבת חלב ודבש. וזהו חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים אע"פ שהיא ארץ הרים. ולפי שאלו דברים נופלים לתענוגי האדם בדבש וחלב תחת לשונם. אבל עיקר חיי האדם הוא הלחם והיין להסעיד ולשמח לבות האדם. לזה אמר כי לא יחסר כל בה. כי כל אלו התענוגים הם עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר. שיש שם לחם רב ויין חמר כיד המלך. ואחר זה יש בה שאר התענוגים. וזה ג"כ שלא כמנהג העולם היות מצוי בה גרעין חטה גדולה ככוליא וענב אחד גדול כחבית מים. עד שבזה וישמן ישורון ויבעט. לפי שחשב שאלו הדברים טבעיים בארץ. ויטוש אלוה עשהו. רוצה לומר שעשה אותו ובראו. ועשה כל אלו הטובות בהשגחה ובברכה:

ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני והלא כבר נאמר ביום הזה באו מדבר סיני אלא הקיש נסיעתן מרפידים לביאתן מדבר סיני מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה.

דבר אחר הקיש ביאתן מדבר סיני לנסיעה מרפידים מה נסיעתן מרפידים הכעיסו למקום ולשעה קלה עשו תשובה ונתקבלו אף ביאתן מדבר סיני הכעיסו למקום ולשעה קלה עשו תשובה ונתקבלו. רבי אליעזר ברבי יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר אענך בסתר רעם משעה שהייתי עונך ומגין עליך ומרעים עליך את כל העולם מאותה שעה היה אתה קורא בסתר אני אענך בגלוי ומרעים עליך את כל העולם רבי יהודה אומר הרי הוא אומר וירא אלקים את בני ישראל וגו' גלוי וידוע לפניו שהן עתידין להכעיס שהן עתידין לנאץ. כיוצא בדבר דרש רבי אליעזר ברבי יוסי הגלילי הרי הוא אומר בכל צרתם לו צר וגו' ויאמר אך עמי המה וגו' וכי לא היה גלוי לפניו שהן עתידין לשקר מה תלמוד לומר אך גלוי היה לפניו שהן עתידין לשקר ומה תלמוד לומר ויהי להם למושיע אלא לא הושיעם כבני אדם שהן עתידין להכעיס אלא כבני אדם שאין עתידין לבגוד בו עולמות. וכן הוא אומר ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ואף על פי כן והוא רחום יכפר עון. ואומר השמן לב העם הזה וגו' ושב הוא לעשות תשובה ורפא לו. ויחנו במדבר שאלו נתנה תורה בארץ ישראל היו אומרים לאומות העולם אין לכם חלק בה אלא ניתנה במדבר דימוס פרהסיא במקום הפקר כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל. יכול ניתנה בלילה תלמוד לומר ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. יכול ניתנה בשתיקה תלמוד לומר ויהי קולות וברקים. יכול לא היו שומעין את הקול תלמוד לומר קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' שובר ארזים וגו' קול ה' חוצב להבות אש קול ה' יחיל מדבר וגו' קול ה' יחולל אילות ה' למבול ישב אמר בלעם לכל העומדים עליו ה' עוז לעמו יתן פתחו ואמרו ה' יברך את עמו בשלום. רבי יוסי אומר לא (מראש) בסתר דברתי במקום ארץ חשך. לא במקום הסתר ולא במקום אפלה. לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני לא נתתיה פנגס . וכן הוא אומר אני ה' דובר צדק מגיד מישרים עד שלא נתתי המצות הקדמתי להן מתן שכרן שנאמר והיה ביום הששי והכינו וגו' וכתיב וצויתי את ברכתי לכם יכול אלו בלבד והלא כבר נאמר ויתן להם ארצות גוים מפני מה בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו. היה רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר מגיד דבריו ליעקב וגו' לא עשה כן לכל גוי וכי מה עשו הגוים אלה שלא רצה ליתן להם התורה ומשפטים בל ידעום שלא רצו לקבל שנאמר אלוה מתימן יבוא ונגה כאור תהיה וגו' לפניו ילך דבר וגו' עמד וימודד ארץ וגו'. ויחן שם ישראל נגד ההר. כל מקום שהוא אומר ויסעו ויחנו נוסעים במחלוקת אבל כאן הושוו לב אחד לכך נאמר ויחן שם ישראל נגד ההר. שם מגיד שאמר להם זמן הרבה אתם עושין שם וכן מצינו שהיו שנים עשר חדש פחות עשרה ימים. נגד ההר למזרחו של הר כל מקום שאתה מוצא נגד פנים למזרח: