תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על שמות 21:7

תלמוד ירושלמי קידושין

לְאָמָה. לְאָמָה בִּלְבַד. מְלַמֵּד שֶׁהוּא מוֹכְרָהּ לוֹ וּמַתְנֶה עִמּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהוּ עָלֶיהָ יִיעוּדִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא עָשָׂה כְּלוּם. שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְכָל־הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָייוֹ בָטֵל. וְלֵית לְרִבִּי מֵאִיר כָּל־הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָייוֹ בָטֵל. אִית לֵיהּ תְּנַיי אֵיפְשַׁר לוֹ לְקַייְמוֹ בְסוֹפוֹ. וְזֶה אֶיפְשַׁר לוֹ לְקַייְמוֹ בְסוֹפוֹ. וְלֵית לֵיהּ לְרַבָּנִין תְּנַיי אֶיפְשַׁר לְקַייְמוֹ בְסוֹפוֹ. אִית לוֹן תְּנַיי מָמוֹן. וְזֶה תְּנַיי גּוּף הוּא. וְהָא תַנֵּי. נוֹשֵׂא אָדָם אִשָּׁה וּמַתְנֶה עִמָּהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהֵא לָהּ עָלָיו לֹא שְׁאֵר וְלֹא כְסוּת וְלֹא עוֹנָה. נִיחָא שְׁאֵר וּכְסוּת. וְעוֹנָה לֹא תְנַיי גּוּף הוּא. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. תִּיפְתָּר בִּקְטַנָּה. מַה מְקַייֵם הָדָא תַנָּייָא לְאָמָה. מוֹכְרָהּ אַלְמָנָה לְכֹהֶן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. מַה מְקַייֵם הָדֵין תַנָּייָה לְאָמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בְּאַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין. וְהָא תַנֵּי. מוֹכֵר הוּא אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁוּת וְשׁוֹנֶה. לְשִׁפְחוּת וְשׁוֹנֶה. לְאִישׁוּת אַחַר שִׁפְחוּת. אֲבָל לֹא לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. תַּנָּיִין אִינּוּן. מָאן דְּאִית לֵיהּ אַלְמָנָה לְכֹהֶן גָּדוֹל אִית לֵיהּ שִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת. מָאן דְּלֵית לֵיהּ אַלְמָנָה לְכֹהֶן גָּדוֹל לֵית לֵיהּ שִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת. מַה מְקַייֵם הָדֵין תַנָּייָא לְאָמָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה נָשׂוּי לָאֲחוֹתָהּ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי סוטה

משנה: מַה בֵּין הָאִישׁ לָאִשָּׁה. הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם וְאֵין הַאִשָּׁה פוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת. הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בַּנָּזִיר וְאֵין הַאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בַּנָּזִיר. הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו וְאֵין הַאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְאֵין הַאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ וְאֵין הַאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה. הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵת. הָאִישׁ נִמְכָּר בְּגְנֵיבָתוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בְּגְנֵיבָתָהּ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי סוטה

הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ. דִּכְתִיב וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ. דִּכְתִיב אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִשְׂנָאֶהָ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי סוטה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ערכין

זמין למנויי פרימיום בלבד

ערכין

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא