תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על שמות 22:20

ישמח משה

הקדמה שניה, פירש רש"י בפרשת יתרו (שמות כב כ), על דיבור הראשון אנכי ה' אלקיך וכו' (ד"ה אשר), לפי שהיו שומעין קולות הרבה באין מן השמים ומן הארץ ומד' רוחות, אל תאמרו ח"ו הרבה רשויות יש, עכ"ל. הרי מבואר דהתורה ניתנה מלמעלה ומלמטה ומד' רוחות. ולכאורה קשה למה זה, הרי לא עביד קב"ה ניסא למגנא, והיו די אם היו שומעין הקול ממקום אחד, ולא היה מקום לטעות לומר שח"ו הרבה רשויות יש שיצטרך להזהיר על ככה. והתירוץ לזה, כי חכמתו ית"ש חייבה שהתורה הקדושה שילמדו ישראל ויקיימו, ישפיע לכל מקום למעלה ולמטה ולכל הצדדים ועברים, לכך גזרה חכמתו ית"ש שהתורה הקדושה יבא מכל מקום, שאין שום דבר יכול לפעול רק למקומו אשר בא משם ולשרשו. ויש להבין דמשום זה לא היה צריך שיבא התורה מכל מקום לישראל, רק בזה שנשפע אז התורה לכל מקום, יפעל פעולתה בכל מקום אשר התורה שם, ולישראל יבא להם רק ממקום אחד, כדי שלא יוכלו לטעות חס ושלום. אבל התירוץ האמיתי, דכל זמן שהוא במקומה אין יכול לפעול, רק כשהוא נבדל אם משפעת לשורשה כנ"ל בהמטר. והנה שורש התורה הקדושה מאורות העליונים נאצלים ולא נבראים, כאמרם ז"ל (ב"ר י"ז ה') נובלות של חכמה עליונה תורה, וכמו שפירש במגלה עמוקות עם נבל ולא חכם (דברים לב ו), ותרגום אונקלוס עמא דקבילו אורייתא כו' ולא חכימי. והיא פליאה נשגבה משום דקבלו אורייתא, נקראים עם נבל ח"ו. ופירש הוא ז"ל, על פי אמרם ז"ל הנ"ל דהתורה הוא נובלת של חכמה עליונה, והיינו עם נבל שקבלו הנובלת. ואני הוספתי נופך, דהתורה הוא נובלת החכמה העליונה על דרך משל, כמו שנמסרין אבן טוב, והנסירה ממנו מאיר גם כן, אבל הנסירה כנגד האבן טוב עצמו, הוא כקוף בפני אדם. כן המדבק עצמו בתורה לבד, מדבק עצמו בנובלת. אבל המדבק עצמו בתורה וביראה, הוא מדבק עצמו בחכמה העליונה, ומקרא מפורש הוא (איוב כח כח) הן יראת ה' היא חכמה, וכתיב (תהלים קיא י) ראשית חכמה יראת ה'. והיינו עם נבל ולא חכימי והוא העיקר, דכתיב (דברים י יב) ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה. ועל פי המגלה עמוקות פירש הצדיק והקדוש מו"ה יצחק מלובלין זצק"ל מה שאמר יתרו למשה נבל תבול (שמות יח יח), דהיינו הטרדה יטריד אותו מהדבקות בחכמה עליונה, ולא ישאר רק בנובלת שהוא התורה. ונחזור לענינינו, דהתורה שרשה בחכמה העליונה, וכשהוא בשורשה הוא כמעט ביטול המציאות, דשרגא בטיהרא מאי מהני ואינה יכולה לפעול פעולתה, וכשהיא נשפעת לאיזה מקום רק בכח ולא יצאה לפועל הגילוי, עדיין הוא רק כח היולי ואינה יכולה לפעול פעולתה, לכך היתה צריכה להגלות מכל מקום לישראל, ואז משפעת תורת ישראל לכל מקום, והבן זה כי נכון הוא מאד בס"ד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא