פירוש על שמות 13:17

ובעזרת צוה מעשה רוקח ממולח, נתחיל סדר בשלח:

ויהי בשלח פרעה את העם איתא במדרש מאן אמר וי פרעה אמר וי וי"ל דמשמע בעל המאמר הזה היה לו ספק באמירת הוי אם פרעה אמרה או אחר דהיה צד טעם לומר דפרעה אמר וי ועוד טעם דאחרים אמרו וי ולא פרעה כי כן מורה לשון השאלה מאן אמר וי ובא להכריע דפרעה אמר וי ולא האחרים על כן צ"ל מה הוא צדדי הספק שלו ונ"ל בס"ד דארז"ל בשכר פסיעות שליווה פרעה את אברהם אע"ה דכתיב וישלח אותו דשלוח ר"ל לויה עשה לו נשתעבדו בניו אצלו פירוש דגזרת השעבוד לא נתפרש בה באיזה אומה תהיה ועתה בשכר פסיעות של לויה זכה פרעה שיהיה השעבוד אצלו ולפ"ז יש צד טעם לומר דישראל אמרו וי על שלוח שעשה להם פרעה שלווה אותם דאמרו בשכר לויה ודאי שארית השעבוד שהוא קץ שנה שצריך להיות להם אח"כ ודאי יזכה בו פרעה בשכר לויה והוא קל וחומר מן לויה הראשנה ולכן אמרו וי דעתה נודע להם שיש להם חזרה למצרים אח"ז ויש צד אחר לומר שגם פרעה אמר וי על יציאת ישראל מארצו שהפסיד כ"כ עבדים לכך בא בעל המאמר לשלול את ישראל מן אמירת וי ואמר מאן אמר וי פרעה לבדו אמר וי והיינו כיון דאמר וי על יציאתם הפסיד שכר לויה שעשה להם דפרעה הראשון עשה הלויה מרצון לבו דלא אמר וי אך פרעה עשאה בע"כ כיון דאמר וי ולכן ודאי ישראל בטוחים שלא יחזרו למצרים ולז"א פרעה לבדו אמר וי כמ"ש ויהי בשלח פרעה את העם וחשש ההשבה והחזרה למצרים לא היה אלא מצד זה דלא נחם אלהים וכו' כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ואז ושבו מצרימה: