פירוש על שמות 34:29

ומשה לא ידע כי קרן עור פניו וגו'. צריך להבין ולדעת כוונת תוה"ק במה שהודיעה לנו שמשה לא ידע כו'. ומה יצא לנו איזה תועלת מזה. ולכאורה הוא שפת יתר:

ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו וירא אהרן וכל בני ישראל כו' וייראו מגשת אליו ויקרא אליהם משה כו' ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה כו' ובבוא משה לפני ה' לדבר אתו כו' יסיר את המסוה עד צאתו כו' יש לדקדק מי הודיע למשה כי קרן עור פניו שנתן על פניו מסוה הלא נאמר ומשה לא ידע ולא מצינו שהודיע לו שום אדם כי קרן אור פניו וגם זאת קשה למה נתן כלל מסוה על פניו הלא בדבר עם ישראל לא הי' מסוה על פניו כי כן כתיב ובבא משה לפני ה' לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה ואח"כ השיב את המסוה על פניו למה נתן אח"כ מסוה על פניו וכי לא הגון וראוי הי' שייראו בני ישראל מפניו בעת שאינו מדבר עמם וגם צריך להבין ענין המסוה מה הי' וכי היה הולך תמיד בכסוי על פניו ככלה ועל הדקדוק ראשון כבר הרגיש האור החיים ז"ל. ונראה לפרש ע"פ פשוטו דהנה ידוע כי בצלם אלהים עשה את האדם מה זה צלם אלהים ר"ל שצלם אלהים הוא כך דהנה ידוע ששמות הקב"ה הם אהי"ה הוי"ה אדנ"י וכשהאדם מקדש א"ע כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו והולך בקדושה תמיד אזי שורה על פניו שמות הקדושים אלו וזהו צלם אלהים ית"ש ממש דהיינו שמותיו ית"ש וזהו שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ר"ל ג"כ כנ"ל שיראו שם הוי"ה על פניו ממש ואז יראו ממך ובוודאי גם עתה בדור הזה ראיתי כמה זכאי הראות שאמרו שראו על איזה אדם שם הוי"ה על פניו כראוי ובוודאי על משה רבינו ע"ה שזיכך עצמו מכל וכל הי' שורה על פניו ממש כל השמות של הקב"ה דהיינו אהי' הוי' אדני שהם גימט' עם הכולל מסוה וזהו הי' המסוה וקרן עור פניו ממש ע"כ יראו מגשת אליו רק בבא משה לפני ה' ית"ש לדבר אתו אזי נתבטלו האורות שהי' שורה עליו כנר לפני אבוקה כי כך איתא בגמרא פסחים למה צדיקים דומים לפני השכינה כנר לפני אבוקה ע"כ בטל המסוה הנ"ל מעל פניו אבל בבוא לפני בני ישראל מיד הי' שורה ממש הקדושה שקיבל מהשכינה דהיינו השמות הנ"ל שהם גימט' מסוה וזהו קרן עור פניו ויתרצו כל הדקדוקים שפיר וגם כשדיבר עם בני ישראל את אשר יצוה ירד קצת ממדריגתו כי צריך הרב לצמצם שכלו כשלומד עם התלמידים ע"כ ג"כ בדבר עם ישראל בטל קצת מן הבהירות שלו ע"כ כתיב ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה כי מיד שפסק מדבר אתם היתה שורה הבהירות גדולה עליו כנ"ל.

ויהי ברדת משה. כְּשֶׁהֵבִיא לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים: