Dibur_hamatchil על שמות 22:30

ואנשי קדש תהיון לי. רבי ישמעאל אומר כשאתם קדושים אתם לי. איסי בן עקיבא אומר כשהמקום מחדש מצוה לישראל הוא מוסיף להם קדושה. איסי בן גוריון אומר נאמר כאן קדושה ונאמר להלן קדושה מה קדושה האמורה להלן אסורה באכילה אף קדושה האמורה כאן תהא אסורה באכילה. תניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר כי עם קדוש אתה לה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו ולהלן הוא אומר ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה אף כאן אסור באכילה ומותר בהנאה. ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כיון שיצא חוץ למחיצתו נאסר:

ובשר בשדה טרפה מה תלמוד לומר לפי שמצינו במעשר שני ובכורים אף על פי שיצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין יכול אף זה כן תלמוד לומר טרפה. מאי תלמודא אמר רבא כטרפה מה טרפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר אף בשר כיון שיצא חוץ למחיצתו אין לו היתר:

לכלב תשליכון אותו לר' יהודה אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב כל אסורים שבתורה. ולר' מאיר אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה. לכלב תשליכון אותו ככלב. או לכלב כמשמעו תלמוד לומר לא תאכלו כל נבלה והרי דברים קל וחומר ומה אם נבלה שהיא מטמאה במשא היא מותרת בהנאה טרפה שאינה מטמאה במשא אינו דין שתהא מותרת בהנאה הא מה תלמוד לומר לכלב תשליכון אותו לכלב וככלב. ללמדך שאין המקום מקפח שכר כל בריה שנאמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו אמר הקב"ה תנו לו שכרו. והרי דברים קל וחומר ומה אם שכר חיה לא קפח המקום קל וחומר שכר אדם. וכן הוא אומר קורא דגר ולא ילד וגו'. ואומר כסא כבוד מרום מראשון וגו'. אמר ר' אלעזר בן עזריה כל המספר לשון הרע וכל המקבל לשון הרע וכל המעיד עדות שקר בחברו ראוי להשליכו לכלבים שנאמר לכלב תשליכון אותו וכתיב בתריה לא תשא שמע שוא קרי ביה לא תשיא אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חברו קרי ביה שמע בין אחיכם רב כהנא אמר מלא תשא לא תשיא: