קבלה על שמות 12:22

כגוונא דא, בשעתא דמחבלא אשתכח בעלמא, בעי בר נש לאתכסיא בביתיה, ולא יתחזי בשוקא, בגין דלא יתחבל, כד"א ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. מנייהו דיכיל לאסתתרא, אין, אבל מקמי קב"ה, לא בעי לאסתתרא, מה כתיב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'.

ואי תימא האי תיבותא אתחזי בגו האי עלמא, ומחבלא אזיל בגוויה. כל זמנא דלא יתחזי אפי דב"נ קמי מחבלא, לא יכיל לשלטאה עליה. מנלן ממצרים, דכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, מאי טעמא, בגין דאיהו אשתכח, ויכיל הוא לחבלא, ולא אצטריך לאתחזאה קמיה. בגין כך הוה גניז נח, וכל אינון דעמיה בתיבותא, ומחבלא לא יכיל לשלטאה עלייהו.

חמי מה כתיב ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר וגו'. ת"ח בשעתא דדינא שרי בעלמא, הא אתמר דלא ליבעי לב"נ לאשתכחא בשוקא, בגין דכיון דשריא דינא, לא אשגח בין זכאה וחייבא, ולא בעי לאשתכחא תמן. והא אתמר דבג"כ אסתים נח בתיבה, ולא ישגח בעלמא בשעתא דדינא יתעביד. וכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. עד דיתעביד דינא. ובג"כ ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך וגו'.