שני לוחות הברית
א' גבי ציווי כתיב שני פעמים ממנו (בראשית ב, יז), ומעץ הדעת טוב ורע ולא תאכלו ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות. ובדבורה של חוה עם הנחש לא הוזכר רק פעם אחת ממנו כמו שכתוב (שם ג, ג) ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו. עוד קשה, דבציווי הקב"ה כתיב, עץ ומעץ הדעת וגו', וכן הנחש הזכירה בדבריה עץ (שם ג, א) אף כי אמר אלהים מכל עץ הגן וגו'. וחוה הזכירה בדבריה פרי העץ, ואחר כך כתיב (שם ג, ו) ותרא האשה כי טוב העץ. עוד קשה, חוה בודאי היתה חכמה גדולה, ומה עלה על דעתה להוסיף איסור נגיעה. עוד קשה, חוה ידעה שידעה האמת שלא צוה הקב"ה על הנגיעה רק על אכילה, א"כ למה השגיחה בנחש כשדחפה ונגעה באילן ואמרה כשם שאין מיתה בנגיעה כו' (בר"ר יט, ג), היאך למדה ציווי מלא ציוויהגה"הקושיא זה יש לתרץ כך, ידוע כי מחמת שחטאו אדם וחוה המשיכו על עצמם יצר הרע, וקודם לכן לא היה בהם יצר הרע. ואין להקשות אם לא היה בהם יצר הרע למה חטאו. דיש לתרץ כי לא חטאו מחמת יצר כמו שחוטאים עתה, שיודע שהוא עבירה ועם כל זה חוטא מכח התאוה הנמשכת לו מיצר הרע. רק טעו והאמינו לנחש, כי היה הנחש חכם גדול בעיניהם, וסברו מה שאומר הנחש הוא חס ושלום אמת. אבל שגגת תלמוד עולה זדון (אבות ד, יג), עם כל זאת לאחר שחטאו נסתאבו והומשך עליהם היצר הרע הבא מצד הנחש:
והנה חוה היתה פוסחת על ב' הסעיפים, אם הנחש אומר כן כדי שתתן לבעלה שיאכל וימות והנחש רוצה לישא אותה, או אם הנחש דובר אמת בלבבו וכפי שהוא בלבבו אומר כן. ועשתה חוה מוסכם, אם משקר ואינו אומר רק כדי שישאנה, חס ושלום שתשמע לדברי הנחש. ואם אמת דברי הנחש כפיו כן לבו, אזי היא רוצה לשמוע דבריו, כי חכם גדול היה הנחש בעיניה. על כן כשהגידה היא לנחש שהקב"ה אסר הנגיעה ועם כל זה דחף אותה, אז הוכיחה חוה דבודאי הנחש כפיו כן לבו, דאם לא כן אלא היתה הכוונה שישאנה, אם כן איך דחף אותה לנגוע, דהא חוה הגיד לו כי מיתה בנגיעה, ואם כן המצאה שלו לבטלה:
ואין להקשות הלא אמת כך הוא שכוונת הנחש היה לישא אותה ואיך דחף את חוה. דיש לתרץ דהיה הוכחה לנחש דעל כרחך לא הזהיר הקב"ה על הנגיעה גם כן, דאם כן מה היה צריך להזהיר על אכילה, יזהיר על הנגיעה ויהיה אכילה בכלל, דאי אפשר לאכילה בלא נגיעה. אלא ודאי הנגיעה שהזכירה חוה היא הוספה. ואם תאמר הדרא קושיא לדוכתיה, מה הוכחה היתה לחוה מזה שהנחש דחפה, הלא יש תירוץ לזה כי הוכיחה הנחש שהנגיעה הוספה. ויש לומר דזה עונש חוה שלא הבינה זו, דמאחר שהוסיפה באה לידי גרעון, כלומר שהיה נגרע מן שכלה זה הוכחה של ענין ההוספה, כי כל המוסיף גורע (סנהדרין כט, א), וכל זה ידע הנחש, וחוה טעתה בנחש מכח שבאתה לידי גרעון, ודו"ק:. עוד קשה, בענין (בראשית ג, יז) ארורה האדמה בעבורך, שהאדמה שחטאה כבר נתקללה כשנתקלל האדם ואז קבלה עונשה, ולמה לא תיכף שחטאה:
והנה חוה היתה פוסחת על ב' הסעיפים, אם הנחש אומר כן כדי שתתן לבעלה שיאכל וימות והנחש רוצה לישא אותה, או אם הנחש דובר אמת בלבבו וכפי שהוא בלבבו אומר כן. ועשתה חוה מוסכם, אם משקר ואינו אומר רק כדי שישאנה, חס ושלום שתשמע לדברי הנחש. ואם אמת דברי הנחש כפיו כן לבו, אזי היא רוצה לשמוע דבריו, כי חכם גדול היה הנחש בעיניה. על כן כשהגידה היא לנחש שהקב"ה אסר הנגיעה ועם כל זה דחף אותה, אז הוכיחה חוה דבודאי הנחש כפיו כן לבו, דאם לא כן אלא היתה הכוונה שישאנה, אם כן איך דחף אותה לנגוע, דהא חוה הגיד לו כי מיתה בנגיעה, ואם כן המצאה שלו לבטלה:
ואין להקשות הלא אמת כך הוא שכוונת הנחש היה לישא אותה ואיך דחף את חוה. דיש לתרץ דהיה הוכחה לנחש דעל כרחך לא הזהיר הקב"ה על הנגיעה גם כן, דאם כן מה היה צריך להזהיר על אכילה, יזהיר על הנגיעה ויהיה אכילה בכלל, דאי אפשר לאכילה בלא נגיעה. אלא ודאי הנגיעה שהזכירה חוה היא הוספה. ואם תאמר הדרא קושיא לדוכתיה, מה הוכחה היתה לחוה מזה שהנחש דחפה, הלא יש תירוץ לזה כי הוכיחה הנחש שהנגיעה הוספה. ויש לומר דזה עונש חוה שלא הבינה זו, דמאחר שהוסיפה באה לידי גרעון, כלומר שהיה נגרע מן שכלה זה הוכחה של ענין ההוספה, כי כל המוסיף גורע (סנהדרין כט, א), וכל זה ידע הנחש, וחוה טעתה בנחש מכח שבאתה לידי גרעון, ודו"ק:. עוד קשה, בענין (בראשית ג, יז) ארורה האדמה בעבורך, שהאדמה שחטאה כבר נתקללה כשנתקלל האדם ואז קבלה עונשה, ולמה לא תיכף שחטאה:
שני לוחות הברית
עוד יש רמז בכאן ליעקב במה שאמר שהנחהו בדרך אמת, כי היה לו קפיצת הדרך. וכן היה ליעקב בהליכתו לחרן כמו שכתב רש"י בפרשת ויצא (בראשית כח, יז ד"ה כי אם בית), ואליעזר אמר להם אם אתם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי, כי יעקב פדה את אברהם זהו חס"ד ואמת. ואז נשתכלל הבריאה במציאות יצחק ויעקב שהיתה מטתו שלימה אשר הוא תכלית הטוב לעולם שכולו טוב, וחי נצחי סוד (בראשית ג, ג) עץ החיים אשר בתוך הגן, והוקדמה הקליפה דהיינו ישמעאל ועשו, כי כן טבע הענין שמקדים הקליפה לפרי ואח"כ מאיר האור כמו שכתבתי לעיל: