Musar על שמות 22:25

"לא תהיה לו כנושה" (שמות כב כד) – שלא יצער הלווה, ולא יעבור המלווה לפניו ויודע שאין לו במה לפרוע, כי הוא מציק לו בזה (בבא מציעא עה ב). והוזהרנו להסיר מנפשותינו מידת האכזריות, דכתיב (שמות כב כא): "כל אלמנה ויתום לא תענון"; ונאמר (ויקרא כה יז): ולא תונו איש את עמיתו, ויראת מאלהיך". גם להשיב לעני העבוט, כדכתיב (שמות כב כה): "אם חבול תחבול שלמת רעך, עד בוא השמש תשיבנו לו"; ונאמר (שם פסוק כו): "והיה כי יצעק אלי, ושמעתי כי חנון אני"; ונאמר (שם פסוק כ): "וגר לא תונה ולא תלחצנו".

אם חבול תחבול שלמת רעך (שמות כב, כה). פירש רש"י בכסות יום מיירי. וקשה דבמה ישכב כתיב, דמשמע כסות לילה. על דרך הפשט מיירי במטה שהיו מסובין עליה בעת האוכל. אבל יש בכאן רמז על פי הסוד דלפעמים אדם נוטל שלמת רעהו, דהיינו המצוות שעשה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חגיגה טו, א) נוטל חלקו וחלק חבירו בתוהה על הראשונות. והענין הוא מתבאר בזוהר (ח"א עא, א) בפסוק (תהלים לב, א) כסוי חטאה, והביאו הפרדס פרק שביעי משער הנשמה עיין שם ותמצא נפלאות. ועל זה בא להזהיר, אפילו אם הגיע רשעו שמוכן שיחבול רעהו שלמתו, על כל זאת (תהלים צ, ג) תשב אנוש עד דכא, יתחרט על הרעה ויעשה תשובה. והקב"ה אומר לזה שקלקל עד בא השמש, דהיינו עד שלא תחשך השמש תעשה תשובה גמורה, ואז השב ישיבנו לך שמלתך, שלא תהיה נשמתך ערומה מהמלבוש. כי במה תשכב וצעק תצעק אל ה' בתפילה ובתחנונים ושמעתי כי חנון אני:

גם מלבוש אלמנה כמו שנאמר (שם כד, יח) ולא תחבול בגד אלמנה רומז לזה כמו שכתב הרקנאט"י ברמז טעם לא תחבול בגד אלמנה בסוד (נחום א, ט) לא תקום פעמים צרה, עד כאן לשונו. ודבריו מבוארים על פי מ"ש בפרשת משפטים בפסוק (שמות כב, כה) אם חבול תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו, כי רומז לסוד העיבור. ואמרו שזה הפסוק מדבר על נשמת האדם שצריך להפקידה בכל לילה להקב"ה, כמו שנאמר (תהלים לא, ו) בידך אפקיד רוחי (וביאת השמש היא המיתה), ורמזו בלא תחבול בגד אלמנה על לא תקום פעמים צרה, עד כאן^הגה"המצאתי בקונטרס דהאר"י ז"ל בענין זווג ראשון ושני וגלגולם, וזה לשונו, מוציא אסירים בכושרות (תהלים סח, ז), דרשו רז"ל (סוטה ב, א), כאן בזווג ראשון, כאן בזווג שני. ואמרו שם, כי מה שאמרו וקשה לזווגם כקריעת ים סוף, הוא בזיווג שני. דע, כי האדם כשבא פעם אחת לזה העולם והיה חדש, ואז בא בת זוגו עמו כנודע, הנה כשהוא בא לזמן הראוי לישא אשה, אז מזדמנת לו בת זוגו כרגע בלי שום טורח כלל ועיקר. אמנם אם חטא האדם הזה ונתגלגל, והוצרך להתגלגל עליו, והוא מאותם שנאמר עליו (שמות כא, ג) ויצאה אשתו עמו, שמגלגלים גם בת זוגו פעם אחרת עמו בעבורו, הנה האדם הזה כאשר יבא לישא אשתו, לא תזדמן בת זוגו אליו אלא על ידי צרה גדולה וקטטות ומלחמות גדולות. כי אחר שהתגלגל יש לו מקטרג למעלה ורוצים למנוע הזווג ההוא, ולכן משימין בניהם קטטות גדולות, וזה נקרא זווג שני, כי היא בת זוגו ממש, רק שהוא בזווג פעם שנייה על ידי גלגול, ועליו אמר וקשה לזווגם כקריעת ים סוף:
ולכן תראה כמה פעמים שנעשה זוג כרגע בלתי שום קטטה, ויוצא לאורה, וזה יורה היותה בת זוגו ובסוד פעם ראשונה. ויש זיווגים שיש בהם כמה קטטות רבות ומניעות גדולות קודם שיוגמר לעשות, ואחר כך נמשך השלום גדול ואין עוד קטטה כלל, וזה מורה על היותו זווג שני:
ודע כי סוד הגלגול הוא בסוד ו', שהם השש קצוות שנאמר בהם (שמות כא, ב) שש שנים יעבוד, וכנזכר ברעיא מהימנא פרשת פנחס (עי' ח"ב קטו, ב), כי היו"ד הוא גלגל, ועם הו' הוא גלגול. והענין הוא, כי אין גלגול אלא לזכרים ולא לנקיבות, רק כי הם מקבלות עונשם לעולם הבא ובגיהנם. ואמנם לפעמים מתגלגלת האשה אינו בסבתה, רק בסבת בעלה, וכמו שאמר (שמות שם ג) ויצאה אשתו עמו, כנזכר בסבא פרשת משפטים, עד כאן לשונו:. כי אלמנה רומז לנשמה מגולגלת שנתאלמנה כבר ונתגלגלה, כך הזהר שלא תגרום שתצטרך עוד לגלגל פעם שנית, ואז תקום הצרה פעמים. וכשעובר המצוה הגשמיית, אז גורם זה הדבר: