תלמוד על שמות 22:25

הלכה: כְּתִיב בִּנְזָקִין שֶׁיְּהֵא גוֹבֶה בָּעִידִית. שֶׁנֶּאֱמַר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וגו׳. וּכְתִיב בְּמִלְוָה שֶׁיְּהֵא גוֹבֶה בְּבֵינוֹנִית. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נוֹשֶׁה בוֹ וגו׳. לָֽמְדוּ קַרְקָעוֹת מִן הַמַּשְׁכּוֹנוֹת. וְדִכְװָתָהּ יְלַמֵּדוּ מַשְׁכּוֹנוֹת מִקַּרְקָעוֹת. פֵּירַשׁ רִבִּי סִימַאי. דְּבַר תּוֹרָה שֶׁיְּהֵא שָׁלִיחַ בֵּית דִּין נִכְנַס וְגוֹבֶה בְּבֵינוֹנִית. שֶׁאִם יִכָּנֵס הַמַּלְוֶה הֲרֵי הוּא מוֹצִיא הַיָּפֶה. וְאִם יִכָּנֵס הַלּוֹוֶה מוֹצִיא הָרַע. אֶלָּא שָׁלוּחַ בֵּית דִּין נִכְנַס וְגוֹבֶה בְּבֵינוֹנִית. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּבַר תּוֹרָה שֶׁיְּהֵא הַלּוֹוֶה נִכְנַס. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נוֹשֶׁה בוֹ וגו׳. אָמַר רִבִּי לָא. תַּנֵּיי תַמָּן. חָבוֹל. בְּבֵית דִּין. שֶׁלֹֹּא בְּבֵית דִּין מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אִם חָבוֹל תַּחְבּוֹל. מִישְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת עוֹבֵר עַל כָּל־שֵּׁם וְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. אָמַר רִבִּי לָא. הוּא גָרַם לְעַצְמוֹ [לַעֲבוֹר] עַל כָּל־שֵּׁם וְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ.

תַּנֵּי. חוֹבֵל כְּסוּת יוֹם בַּלַּיְלָה וּכְסוּת לַיְלָה בַיּוֹם. מַחֲזִיר כְּסוּת יוֹם בַּיּוֹם וּכְסוּת לַיְלָה בַלַּיְלָה. כָּר וְסַדִּין שֶׁדַּרְכָּן לְכַסּוֹת בַּלַּיְלָה חוֹבְלָן בַּיּוֹם וּמַחֲזִירָן בַּלַּיְלָה. קוֹרְדוֹם וּמַחֲרֵישָׁה שֶׁדַּרְכָּן לַעֲשׂוֹת בָּהֶן מְלָאכָה בַיּוֹם חוֹבְלָן בַּלַּיְלָה וּמַחֲזִירָן בַּיּוֹם. אָמַר רִבִּי לָא. זִימְנִין דְּתִיפְתָּר הָהֵן קְרָא לֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ. לָא תִדְנַח עֲלוֹי שִׁמְשָׁא. וְזִימְנִין דְּתִיפְתָּר לָהּ. לָא תִטְמַע עֲלוֹי שִׁמְשָׁא. דִּכְתִיב הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ. עִם מַעֲלֵי שִׁמְשָׁא. עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. עַד מִטְמָעֵי שִׁמְשָָׁא.

(שמות כב, כה) חבל תחבול אין לי אלא שמשכנו ברשות משכנו שלא ברשות מנין ת"ל חבל תחבול מ"מ