קבלה על שמות 22:25

וְעוֹד מָאן רַב הַחוֹבֵל הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות כב כה) אִם חָבוֹל תַּחְבּוֹל שַׂלְמַת רֵעִִךָ, חָבוֹל בְּבַיִת רִאשׁוֹן, תַּחְבּוֹל בְּבַיִת שֵׁנִי, וְאִיהוּ רַב דְּכָל מַנְהִיגֵי סְפִינָה, וּמָה אָמַר לֵיהּ (יונה א ו) קוּם קְרָא אֶל אלהי''ך, דְּהָא דִינִין קָא אַתְיָין עֲלָךְ וְעַל בְּנָיִךְ, הָא מָארֵי דְחוֹבִין מִתְכַּנְשִׁין, דְּאִינוּן סַחֲרִין לִסְפִינָה דִילָךְ דְּאִינוּן רוּחִין בִּישִׁין, אִסְתַּכַּל בְּזַכְוָון דִּילָךְ, בְּאִלֵּין אֵבָרִים דְּמִשְׁתַּדְלִין בְּאוֹרַיְיתָא וּבְפִקּוּדִין טָבִין, וְיַחֲזִירוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי תְּיוּבְתָּא עֲלָךְ, וְאִיהִי אֲגִינַת עֲלָךְ, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר (דברים לב יא) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ דָּא יְרוּשָׁלֵם, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף (שם) דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל, יִפְרוֹשׂ כְּנָפָיו עֲלַיְיהוּ בְּשַׁבַּתָּא וְיֹמִין טָבִין, וּבְגִינָהּ מְבָרְכִין בְּהוֹן

תִּנְיָינָא הֶרֶג, הֶרֶג לְגַנָּב, וּלְגַזְלָן עוֹנְשָׁא, וּבְגִין דָּא הַמְּמַשְׁכֵּן לְחַבְרֵיהּ צָרִיךְ לְמֶחְזַר לֵיהּ מַשְׁכּוֹנֵיהּ בְּעִידָּן דְּצָרִיךְ לֵיהּ, כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ אָחֳרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כד יג) הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט וְאִתְּמַר בִּקְרָא אַחֲרָא (שמות כב כה) אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעִִךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, הַאי בְּנִשְׁמָתָא דְבַר נַשׁ מְמַלֵּל, אִם חָבֹל תַּחְבֹּל נַפְשָׁא וְרוּחָא, שַׂלְמַת רֵעִִךָ דָּא נִשְׁמָתָא.

(רות ד׳:י״ז) וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי. רַבָּנָן פָּתְרִין קְרָא, בְּהַאי. דִּכְתִיב, (שמות כ״ב:כ״ה-כ״ו) אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. הַאי קְרָא בִּנְשָׁמָה שֶׁל אָדָם מְדַבֵּר, בָּזֶה הָעוֹלָם. מְלַמֵּד, שֶׁנִּשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹצֵאת בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַשְׁכֵּן אוֹתָהּ, וּלְמָחֳרָתָהּ מֵשִׁיב אוֹתָהּ לְחֵיקוֹ שֶׁל אָדָם.