Quotation_auto על שמות 14:27

ויהי באשמורת הבקר וישקף ה' בלילה רצה גבריאל להרוג את מצרים אמר לו הקב"ה המתן להם עד אותה שעה שפעל אביהם עמי שנאמר וישכם אברהם בבקר. כיון ששמע גבריאל כך לא נגע בהן כל הלילה שנאמר ולא קרב זה אל זה. היו המצריים עושין כשפים ועולין מן הים אמר הים פקדון שהפקיד לי הקב"ה היאך אניחנו מיד היו המים רצין אחר כל מצרי ומצרי ומורידן לים שנאמר ומצרים נסים וגו' לקראתם לא נאמר אלא לקראתו של כל מצרי ומצרי. שני מכשפים היו במצרים יוחני וממרא ועשו להן כנפים בכשפים ופרחו באויר ונתלו ברומו של עולם. אמר גבריאל ברוב גאונך תהרוס קמיך. מיד אמר הקב"ה למיכאל לך ועשה בהם דין. תפסן מיכאל בציצית ראשן וקעקען על פני הים הדא הוא דכתיב אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים:

אמר ר' ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא מששת ימי בראשית. הדא הוא דכתיב ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי. צויתי את הים שיקרע לפני ישראל. צויתי את השמים ואת הארץ שישתקקו לפני משה שנאמר האזינו השמים. צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע שנאמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון. צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו שנאמר והעורבים צויתי לכלכלך שם. צויתי את השמים שיפתחו לפני יחזקאל. צויתי את הדג להקיא את יונה שנאמר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה. וישב הים לפנות בקר לאיתנו אין איתנו אלא תקפו שנאמר איתן מושבך. ר' נתן אומר אין איתן אלא לשון קשה שנאמר גוי איתן הוא. ומצרים נסים לקראתו מלמד שבכל מקום שהיה מצרי נס היה הים רץ כנגדו. משלו משל למה הדבר דומה ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לטרקלין פתח המלך חלון מזרחית יצאה והלכה לה. נכנס הנץ אחריה ונעל המלך בפניו את כל החלונות והתחיל מורה בו את החצים. כך כשעלה האחרון מישראל מן הים ירד האחרון של מצרים בתוך הים והתחילו מלאכי השרת זורקין בהן את החצים ואבני אלגביש אש וגפרית שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש. וינער ה' את מצרים כאדם שהוא מנער את הקדרה התחתון עולה למעלה והעליון יורד למטה.