מנורת המאור
וגרסי' במדרש חזית אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל וגו'. ומה אגוז זה יש בו שתי קליפין, אחת עבה ואחת דקה, כך המילה יש בה שתי עורות, אחד עבה ואחד דקה. ואגוז תחלתו א' וסופו ז', שמונה, כמנין ימי המילה. באבי הנחל, אבי בגימטריא י"ג, כמנין י"ג בריתות שנכרתו על המילה. ומאהבת הב"ה את אברהם אבינו ע"ה ובזרעו אחריו, דכתי' (ישעיהו מא, ח) זרע אברהם אוהבי, חתם בריתו בבשרם לאות ולברית, שנא' (בראשית יז, יג) והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם. וגרסי' במדרש בברית המילה, שחתם הב"ה בבשרם של ישראל עם קדושו, נשלם חותמו בעמו ונחלתו. כיצד. בנחירים דמות שי"ן, בזרוע דמות דל"ת, במילה דמות יו"ד, הרי שדי, שמו של הב"ה. אבל הגוים, שהן ערלים, אין להם כי אם בנחירים שי"ן ובזרוע דל"ת, שד. והישמעאלים אינן בכלל המילה, שהמל ולא פרע כאלו לא מל. ופריעה בגימטריא שס"ה, כמנין מצות לא תעשה. נמצא שהמל ופרע כאלו קיים שס"ה מצות לא תעשה. לפי' כשנגלה הב"ה על אברהם אבינו ע"ה לכרות עמו ברית המילה, נגלה עליו באל שדי, להוציאו מכלל שד ולחתום בבשרו ובבשר זרעו חותמו ושמו הגדול יתעלה, שהוא אל שדי. ואין מצות מילה כשאר מצות, כמו תפילין וציצית, שאינם קבועים בגוף וכאשר יסירם יסיר האות, אבל המילה היא אות חתום בבשרינו.
מנורת המאור
וגרסי' במדרש יהי אור ר' אבא פתח, כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך. מאי ולא שכחנוך, ולא שכחנו תורתך, מכאן למדנו שכל השוכח דברי תורה ואינו עוסק בה כאלו שוכח להב"ה. ולא שקרנו בבריתך, זה הוא בריתו של הב"ה שנרשם בבשרינו, שנא' (בראשית יז, יג) והיתה בריתי בבשרכם. הא לדמנו שכל המשקר בברית מילה כאלו משקר בהב"ה, לפי ששמו של הב"ה נרשם בבשרם של ישראל עם קדושו, וכל השומר ברית מילה כאלו שמר כל התורה כולה. בוא וראה, אברהם אבינו ע"ה עד שלא נימול לא נקרא תמים. עד שנימול מה כתיב ביה, התהלך לפני והיה תמים. ואחר שנימול מה כתיב ביה, עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי. הרי לאחר שנימול ושמר את המילה כראוי, העלה עליו הכתוב כאלו שמר את התורה כלה. ויצחק אבינו ע"ה כתוב בו ואת בריתי אקים את יצחק, שהוא ברית המילה, והעלה עליו הכתוב כאלו שמר את כל התורה כלה. לפי שהתורה נקראת ברית, שנא' (שמות לד, א) לוחת האבן לוחות הברית. בוא וראה, יוסף הצדיק, בשביל ששמר ברית מילה ולא טינף אותה באשת פוטיפר, זכה לכבוד גדול בעולם הזה ובעולם הבא, וחתם הב"ה שמו בשמו של יוסף, שנא' (תהלים פא, ו) עדות ביהוסף שמו. אמ' ר' יצחק, כתי' () ביוסף בכור שורו הדר לו, מאי בכור שורו הדר לו, שמנשה בכורו היתה טפה ראשונה של יוסף, ולמה נמשל לשור, לפי ששור ראשון לקרבנות, כדא' אם עולה קרבנו מן הבקר. וכך היה בכור שורו, שהוא מנשה, טיפה ראשונה של יוסף. א"ר שמעון, הדם היוצא מהתינוק במילה שמור לפני הב"ה, ובשעה שמדת הדין מקטרגת לפני הב"ה, משגיח באותו דם ומציל את העולם בשבילו, וגרסי' במדרש מאי דכתי' (תהלים נה, כא) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו, מלמד שהב"ה מל לנפלים של ישראל ומשים הערלות שלהם למשומדים שכפרו בעיקר, והיינו דכתי' (תהלים נה, כא) שלח ידיו בשלומיו, שהסיר הערלה מהם ושם אותה במי שחלל בריתו.
מנורת המאור
המל את העבדים, מברך בא"י אמ"ה [אקב"ו] למול את העבדים ולהטיף מהם דם ברית, שנא' (בראשית יז, יג) המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם, שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ, שנא' (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, בא"י כורת הברית. וזהו הנקרא עבד שמל לשם עבדות, לעבוד את אדוניו.