תלמוד ירושלמי שבת
הלכה: הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל. מִיכָּן לִשְׁנֵי מִילוֹת. אַחַת לְמִילָה וְאַחַת לִפְרִעָה. אַחַת לְמִילָה וְאַחַת לְצִיצִים. עַד כְּדוֹן לְרִבִּי עֲקִיבָה דוּ אָמַר. לְשׂוֹנוֹת רִיבּוּיִין הֵן. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דוּ אָמַר. לְשׂוֹנוֹת כְּפוּלוֹת הֵן. הַתּוֹרָה דִבְּרָה כְדַרְכָּהּ. הָלוֹךְ הָלַ֔כְתָּ. נִכְסֹ֥ף נִכְסַפְתָּ. גֻנֹּ֣ב גֻּנַּבְתָּ. מְנָן לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלוֹת: מִיכָּן לִשְׁנֵי מִילוֹת. אַחַת לְמִילָה וְאַחַת לִפְרִעָה. אַחַת לְמִילָה וְאַחַת לְצִיצִים. רַב אָמַר. הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל. מִיכָּן לְנוֹלָד כְּשֶׁהוּא מָהוּל שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית. הִמּל יִמּ֛וֹל. מִיכָּן לְיִשְׁרָאֵל עָרֵל שֶׁלֹּא יִמּוֹל. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר גּוֹי עָרֵל. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב וְאַתָּה֭ אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר. כָּל־כְּיוֹצֵא בָךְ.