ילקוט שמעוני על התורה
ונתתי לך ולזרעך אחריך ר' יודן אמר חמש אם מקבלין בניך אלהותי אני אהיה להון לאלהים לפטרון ואם לאו לא אהיה להון לאלהים לפטרון. אם נכנסין בניך לארץ הן מקבלין אלהותי ואם לאו אין מקבלין אלהותי. אם מקיימין בניך את המילה הם נכנסין לארץ ואם לאו אין נכנסין לארץ. אם מקיימין בניך את המילה אהיה להן לאלוה לפטרון ואם לאו לא אהיה לפטרון שאם מקבלין בניך את המילה הם מקבלין אלהותי ואם לאו אין מקבלין אלהותי. ר' ברכיה אמר וזה הדבר אשר מל יהושע דבר אמר להון ומלן. א"ל מה אתם סבורים שאתם נכנסים לארץ ערלים כך אמר הקב"ה לאברהם לך ולזרעך אחריך על מנת ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך. ר' הונא אמר ואתה אתה מכאן למוהל שיהא מהול ר' יוחנן אמר המול ימול מכאן למוהל שיהא מהול. תני ישראל ערל אינו מוהל קל וחומר גוי ערל. ונמלתם את בשר ערלתכם כנומי הזה שהיא תלויה בגוף. מעשה במונבז ובזוטוס בניו של תלמי המלך שהיו יושבין וקורין בספר בראשית כיון שהגיעו לפסוק זה ונמלתם את בשר ערלתכם הפך זה פניו לכותל והתחיל בוכה וזה פניו לכותל והתחיל בוכה הלכו זה וזה ומלו עצמן לאחר ימים היו יושבין וקורין בספר בראשית כיון שהגיעו לפסוק זה אמר אחד לחבירו אי לך אחי א"ל את אי לך אבל אני לא אי לי גלו את הדבר זה לזה כיון שהרגישה אמם בהם הלכה ואמרה לאביהם בניך עלת נומי בבשרם וגזר הרופא שימולו א"ל וימולו מה פרע לו הקב"ה בשעה שיצא למלחמה עשו לו סיעה של פסטון וירד המלאך והצילו. ובן שמונת ימים וגו' תני הלוקח עובר שפחתו של גוי רבי יוחנן אמר ימול לשמונה. לבן או לבת לבן מכל מקום לבת מכל מקום:
ילקוט שמעוני על התורה
תני ישראל מל את הכותי כותי לא ימול את ישראל מפני שמל לשם הר גרזים דברי ר' יהודה א"ל ר' יוסי וכי היכן מצינו מילה בתורה לשמה אלא מל והולך עד שתצא נפשו. אמר רב חסדא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב לה' המול ור' יוסי המול ימול כתיב. ואידך נמי הכתיב לה' המול ההוא בפסח כתיב. ואידך נמי הכתיב המול ימול דברה תורה כלשון בני אדם. למה התינוק נמול [לשמונה] ימים [שנתן] הקב"ה רחמים עליו להמתין לו עד שיהא בו כח וכשם שרחמיו על האדם כך רחמיו על הבהמה שנאמר ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן וכתיב אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד:
ילקוט שמעוני על התורה
וגר ולא תונה בדברים. ולא תלחצנו בממון. ולא תאמר לו אתמול היית עובד לבל קורס נבו ועד עכשיו בשר חזיר בין שניך ואתה עומד ומדבר כנגדי, ומנין שאם הוניתו אף הוא יכול להונתך שנאמר כי גרים הייתם. חביבים הגרים שבכל מקום הוא מזהיר עליהם וגר לא תונה וגר לא תלחץ ואהבתם את הגר ואתם ידעתם את נפש הגר. רבי אליעזר אומר גר לפי שסורו רע לפיכך הוא מזהיר עליו במקומות הרבה. רבי שמעון בן יוחאי אומר הרי הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. וכי מי גדול מי שהוא אוהב את המלך או מי שהמלך אוהבו, הוי אומר מי שהמלך אוהבו, ואומר ואוהב גר לתת לו וגו'. חביבים הגרים שבכל מקום הוא מכנן כישראל, נקראו ישראל עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים, ונקראו הגרים עבדים ולאהבה את שם ה' להיות לו לעבדים, נקראו ישראל משרתים שנאמר ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלקינו, ונקראו הגרים משרתים שנאמר ובני הנכר הנלוים על ה' לשרתו, נקראו ישראל אוהבים שנאמר ואתה ישראל עבדי וגו', ונקראו הגרים אוהבים שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. נאמר בישראל ברית שנאמר והיתה בריתי בבשרכם, ונאמר בגרים ברית שנאמר ומחזיקים בבריתי. נאמר בישראל רצון שנאמר לרצון להם, ונאמר בגרים רצון שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון וגו'. נאמר בישראל שמירה שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ונאמר בגרים שמירה שנאמר ה' שומר את גרים. אברהם קרא את עצמו גר שנאמר גר ותושב אנכי עמכם. דוד קרא את עצמו גר שנאמר כי גר אנכי עמך. חביבין הגרים שלא מל אברהם אבינו אלא בן צ"ט שנה, שאלו מל בן שלשים או בן עשרים לא היה גר יכול להתגייר מבן שלשים ומעלה לפיכך גלגל הקב"ה עמו עד שהגיעו לצ"ט שנה שלא לנעול דלת בפני הגרים הבאים. וליתן שכר ימים ושנים לרבות שכר עושי רצונו לקיים מה שנאמר ה' חפץ למען צדקו. וכן אתה מוצא בארבע כתות שהם עולות ואומרות לפני מי שאמר והיה העולם זה יאמר לה' אני וגו' לה' אני אל יתערב בי חטא, וזה יקרא בשם יעקב אלו גרי צדק. וזה יכתוב ידו לה' אלו בעלי תשובה. ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים: